אנחנו מאמינים כי נוח יותר להאמין שיש אלוהים?

שלום לך צדיק!

יישר כוח שאת השאלה לקחת למקום של בירור.
השאלה שאתה שואל היא לא שאלת כפירה חס ושלום אלא שאלה של בירור. שאלת כפירה היא שאלה שנקודת המוצא שלה היא התרסה ולא בירור העניין.

אם הבנתי נכון אתה שואל למה אנחנו מאמינים?
אני חושב שכדי לנסות לענות לך על השאלה אצטרך כמו יהודי טוב לשאול אותך עוד שאלה והיא- מהי אמונה?

האם להאמין פירושו להבין בשכל שיש משהו?
האם להאמין פירושו להרגיש בלב שמשהו נכון?
האם זה שילוב של שניהם?
מה זאת אמונה?

ישנו את הפסוק המפורסם "צדיק באמונתו יחיה" (סילפו אותו לאיש איש באמונתו יחיה- אין פסוק כזה..) אמונה זה חיים. אמונה זה כוח חיים שנמצא בתוכנו. להאמין במשהו זה אומר לחיות אותו. אמונה זו וודאות פנימית, משהו מעל השכל ומעל לרגש.

אנחנו מאמינים בעצם זה שאנחנו חיים. אנחנו מאמנים, מאשרים את קיומנו. גם בהמה מאמינה. היא חייה כפי שהיא צריכה לחיות ומאמנת ומאשרת את תפקידה בעולם.
כשאני מאמין בה´, בבורא לעולם זה לא בשביל להרגיש טוב, אלא כיוון שזו האמת האובייקטיבית. אני לא מאמין בשכל או ברגש, אלא ברור לי שלעולם שקיים כאן יש בורא, יש משגיח.
אנחנו לומדים אמונה. משכללים את האמונה הקיימת בתוכנו אבל תמיד אנחנו מאמינים.

בוודאי שכשאנחנו מאמינים, חיים כפי שאנו צריכים לחיות, אנחנו מרגישים יותר טוב, שמחים יותר, קדושים יותר. אך זו תוצאה טבעית של האמונה ולא המטרה שלה. אדם אוכל ושותה כי לזה הוא זקוק ולא רק כי זה טעים. אדם נושם כי זה מה שהוא זקוק לו ולא משום שזה מאוורר לו את הריאות. אדם מאמין כי זה צורך קיומי (שכשמתעלמים ממנו הוא זועק מפנימיות האדם לשוב ולמלא אותו) לכן תוצאותיה הטובות של האמונה לא אומרת שזאת מטרתה אלא זה ההשלכות שלה.

מקווה שנתתי כיוון כללי
אל תפסיק לשאול!
בהצלחה

אלרון