שאל את הרב

מה הטעם לחיים שלנו בכלל?!

חדשות כיפה חברים מקשיבים 09/08/15 00:14 כד באב התשעה

שאלה

תקופה ארוכה שאני מחפשת תשובות לדברים שמפריעים לי,ולא מוצאת..

אני שואלת אנשים שאלות, ולא רק זה שאף אדם לא יכול לגרום לי להרגיש דברים אלא רק להבין בשכל, זה יותר מזה, אף אחד בכלל לא מצליח להבין בעצמו מה כ"כ מפריע לי מתוך שאלה אחת שאני שואלת.. לכן אני שולחת לכם את כל זה, אפילו שזה ארוך... אולי תוכלו להוסיף לי ידע, או משהו לגבי אחד מהדברים.. הכל יכול לעזור. ממש תודה בכל מקרה!! :

אני לא מבינה מה הטעם לחיי, אני לא מבינה בשביל מה אני חייה! אבל זה יותר מלא מבינה.. זה לא מרגישה..לא מרגישה שיש לי מה לעשות כאן, לא מרגישה שיש לי איזה חידוש להביא,לא מרגישה שיש טעם לכך שאקום מחר בבוקר.. גם אמונה זה סוג של רגש, לא? אבל אני גם לא מאמינה בדברים האלה. לא מאמינה שיש לי מה לעשות כאן, או שיש טעם שאקום מחר בבוקר ,או שהעולם זקוק לי למשהו..

וזה כ"כ קשה לשאול אנשים על זה, על משמעות החיים וטעמם, כשאלות תיאורטיות ויבשות, כשלכאורה זה הכי רטוב שיש, רטוב מדמעות, רטוב מכמה שזה חיי ומורגש.. זה לא איזה שאלה... זה הרגשה! זה בדיוק ההבדל.

ואתה לא יכול להסביר לאף אחד כמה זה קריטי, כמה זה חיי, כמה זה משהו שאיתך בכל נשימה ונשימה.

ואף אחד בעולם הזה כמעט לא מצליח להבין מהשאלות שלי, עד כמה זה הרבה יותר משאלות, ועד כמה אני לא יכולה יותר, ועד כמה זה מפרק אותי.

ואין לך איך להסביר לאדם שעומד מולך, מה עובר עלייך, מה כ"כ שואב ממך את כל הכוחות..

אני רואה את זה כארבעה דברים שמרכיבים והרכיבו לאט לאט את השאלה- מה הטעם לחיי?! והארבעה דברים האלה מסודרים לפי הסדר שבו הם גם חילחלו לתודעה.. וכשרואים את כל זה ביחד אני חושבת שאפשר להצליח להיכנס לראש..

1) צריך אותי?! טוב מאוד גם בלעדיי. אוהבים אותי?! פחח. מי נותן תוקף לכך?!

לפני שנה וחצי, באיזור חודש שבט, התחושות האלה תקפו אותי באופן מזעזע לגמרי.. איבדתי את הטעם לחיי בפעם הראשונה. קלטתי שאף אחד לא צריך אותי..שכל אדם שאני צריכה אותו, יכול למצוא בקלות תחליף למי שאני. יש כמוני מיליונים..

והעניין עם האהבה בא גם, ההבנה שאין אף אדם שאני אוהבת אותו כמו שהוא אוהב אותי ולהפך, ושאף קשר עם אף אדם לא הדדי בקטע הזה.. וזה מפרק. כי יש אנשים שאתה כ"כ אוהב , ורוצה שיאהבו אותך חזרה. ובימים קשים, כשאתה מרגיש רחוק מה' , במה אתה יכול להיאחז אם לא באהבה הזו?!

בחיבוקים, בידיעה

תשובה

שלום לך רותם היקרה!

משאלתך ניכר שאת בחורה נבונה ומוכשרת מאוד. הכתיבה שלך מעידה על עומק ובכלל רמה אישית גבוהה מאוד לגילך. התרשמתי מאוד מאוד!!!

הקב"ה ברא את העולם בלי לגלות לנו למה הוא ברא אותו.
התפקיד שלנו הוא:
ללכת צעד קטן קדימה, מתוך שמחה.

למשל: אם למישהו כואבת הבטן – התפקיד שלו הוא ללכת לרופא ולטפל בבעיה הקטנה שלו, כדי להרגיש יותר טוב. ואת זה – לעשות מתוך שמחה.

זאת אומרת:
אין עלינו שום חובה להיות ברגע אחד צדיקים ומושלמים כמו אברהם אבינו למשל.
אנחנו רק צריכים – ללכת צעד קטן קדימה, מתוך שמחה.

איפה נתקדם?
בשני מקומות בעיקר:
1 בתחומים שקשים לנו.
2 בתחומים שאנו "חזקים" בהם.

ונפרט:

1
בתחומים שקשים לנו, שמציקים לנו.

כן, גם אם זאת לא התקדמות שיש לה תווית של "גיבורים", אלא התקדמות פשוטה, יומיומית, ואנושית.

למשל:
לקום "יותר" בזמן.
לחייך יותר לאחרים.
כשבאות מחשבות שמציקות – לעבור לעשות משהו יצירתי בידיים – אם את אוהבת ליצור, או לדבר עם חברה – אם זה גורם לך שמחה, וכו´.
לכבד יותר הורים.
דברים קטנים כאלו, ומתוך שמחה.
חפשי בתוך הסביבה שלך את הדברים שגורמים לך שמחה, ותוסיפי בהם.

אני מציעה לך להתנדב עם אחרים. נתינה גורמת שמחה וסיפוק. חשוב להתנדב במקום שגורם לך שמחה. במקום שגורם לך לחייך יותר!

איפה נתקדם עוד?
2
נתקדם עוד דווקא בדברים שאנו "חזקים" בהם.
למשל: ללכת לחוג כתיבה יוצרת. יש לך את הכשרון לכך. או כל חוג אחר שגורם לך שמחה.
אפשר גם, למשל, לשמור על תינוקות אם זה גורם לך שמחה.
אפשר להיפגש עם חברות ולהעמיק קשרים חברתיים.
ועוד... – כל דבר שמשמח!!!

***

עתה אתייחס לארבע שאלותייך, את הדברים שהרגשתי וחשבתי כשקראתי אותן, ואכתוב זאת, ברשותך, בנקודות:
• אכן, את מתארת הרגשה בתוך הלב. תשובות בשכל הן לא לעניין.
• אני מזדהה עם התחושות שלך על אהבה. אנו זקוקים לאהבה.

את שואלת על אהבה, הרי היא לא שווה בין שני הצדדים –
התשובה היא ש"גם ל"בערך" יש ערך" –

כמו בהרבה דברים אחרים, אנחנו לא מחפשים את המושלם – כי עדיף לנו המקום של התנועה הקטנה קדימה, מתוך שמחה, שדיברנו עליה בתחילה.
לכן, אנו מחפשים קשרים עם החברה שסביבנו שהם לא "מדוייקים" – של אהבה "שווה" משני הצדדים, אלא קשרים שנעים לנו בתוכם, ושאנחנו מרגישים שבונים אותנו ומקדמים אותנו ומחזקים אותנו. גם אם יש בתוכם עליות ומורדות – גם אם יש בתוך הקשרים הללו רגעים נעימים ומשמחים בצורה "חלקה", ורגעים יותר מורכבים להכיל בתוך הלב.

• מסכימה איתך לגביי הדברים שלך על העולם הזה והעולם הבא.
אני יכולה לשתף אותך, שאני, באופן אישי, מרגישה, שאין שום צורך שאהיה צדיקה או מושלמת, או שהעולם יהיה מתוקן לחלוטין – הרי כל ה"עניין" של העולם פה הוא: "תנועה קטנה קדימה שגורמת לי שמחה בלב".
• לגביי השאלה שלך על הייחודיות – כבר במכתב שלך הרגשתי בצורה מאוד חזקה את המיוחדות שלך. את בחורה מאוד עמוקה וחכמה. אין עוד אחת בעולם כמוך. וכולנו, כמו שכתבת בחוכמתך, חלק מעם ישראל – כל אחד מביא את התרומה שלו, וביחד, כל האנשים כולם, שנראים אחרת זה מזה, מגיבים אחרת זה מזה לדברים שמסביבם, והם שונים אחד מהשני – כולנו מתקדמים בתנועה קטנה אל הטוב שגורמת לנו שמחה – כך כולנו ביחד מצעידים גם את העולם כולו בתנועה קטנה-ואולי אפילו קטנטנה – קדימה. והרי מה שחשוב הוא התנועה – ושתהיה מתוך שמחה.
• מותר לחשוב מחשבות של כפירה – הרי גם האמונה שלנו היא משהו שנמצא בתנועה קדימה – יש יום שאנו מאמינים יותר חזק מאשר יום אחר. כך אנו בנויים, כך כולנו נבראנו, וזה בסדר גמור להרגיש עליות וירידות באמונה ובכפירה.


***

ואם כבר כתבתי על "להתקדם קצת, מתוך שמחה," הרי שאני יכולה לספר לך משהו אישי: לפעמים ההתקדמות הזאת היא ללכת ליועצת, או למטפלת באומנות, או לפסיכולוגית, שזה דבר שאני עשיתי בערך בגיל שלך. כי המחשבות שאת מתארת במכתב היפה שלך גורמות לך להרבה סבל, הן מפרקות אותך – כמו שאת כותבת. ייתכן שאפשר להקל מעל הסבל הזה של השאלות שמטרידות שמסתובבות בתוך הראש ומזמזמות בלי הרף על ידי הכלים שיש לאנשי מקצוע ומטפלים אלו.

אני מרגישה צער שישנה היום "תווית" כזאת, שבגללה אנשים רבים נמנעים מלקבוע תור למטפל רגשי או לפסיכולוג, אבל באמת – הם מונעים טוב מעצמם.

הייתי מציעה לך באופן מעשי לנסות אפיק של טיפול רגשי שיקל עלייך את כל מה שמפרק אותך.
אפשר להתייעץ עם יועצת בית הספר, או עם רופאת המשפחה, כדי שייתנו לך שם וטלפון של מישהי נחמדה, או, אם את גרה בירושלים, אפשר לפנות לדבורה האיתן, היא מטפלת הוליסטית – גוף-נפש ביחד (02-6520906). ואם את גרה במקום אחר, ומעוניינת שאמליץ לך על מישהי נחמדה באזור המגורים שלך – את מוזמנת לשאול אותי. כשאת מפנה את השאלה ל"רינה" – השאלה שלך תגיע אליי.
כשהייתי בגילך בערך הלכתי לפסיכולוגית ולא הצטערתי על זה. זה רק קידם אותי. האפיק של טיפול עוזר מאוד מאוד בחיים. זוהי התקדמות שגורמת בלב שמחה ושחרור.

נסכם אז באופן מעשי חלק מהדברים שהזכרנו:
• לפתח את הכתיבה הנפלאה שלך.
• לגשת לאפיק של טיפול – אפשר לקבל המלצות ממני.
• להתנדב במקום שמוסיף לך שמחה בחיים.
• להוסיף דברים שמשמחים אותך לסדר השבועי שלך.
• לשמוח בתנועה קטנה קדימה שגורמת לך שמחה בלב!!!

בהצלחה רבה!!!
ממני, רינה, חברים מקשיבים

כתבות נוספות