שאל את הרב

עבר חודש מתחילת חופשת הקיץ... ושוב מאוכזב מעצמי..

חדשות כיפה חברים מקשיבים 24/07/15 00:59 ח באב התשעה

שאלה

אני פשוט כבר אובד עצות.. אני בן 17 יצאתי לחופשת הקיץ במרץ.. ושוב שוב זה קרה הנפילה.. לא מניח תפילין.. לא מתפלל 3 תפילות ביום.. מסתפר כמו מטורף וכו׳

וזה מטריף אותי לפני החופשה אמרתי לעצמי זהוא ! הפעם זה לא יקרה.. ותוך מספר ימים בודדים הפך לאכזבה..

אני לא יודע אם דיבורים יעזרו..אבל הייתי חייב לפרוק קצת..

ואני אשמח לקבל טיפ מה לעשות ? איך לחזור למסלול האמיתי שלי ?

תשובה

שלום לך!
בחופש הכל כך קצר שלנו אני בטוח שכל יום בתשובה הוא קריטי ולכן אני רוצה לפתוח ולבקש סליחה על העיכוב עם התשובה.
אני ממש מבין את מה שאתה אומר.
יש כל כך הרבה ציפיות ומרץ לקראת משהו ואז פתאום המציאות נותנת כאפה מצלצלת לפרצוף וחווים כמה וכמה נפילות.
לפני שאתן הטיפ, אני רוצה לשתף אותך בתחושות שלי כשקראתי את השאלה שלך.
המילה הראשונה שעברה לי בראש זה ´וואו!´.
אני לא יודע אם תחשוב שזה מגיע מזלזול או לא, לכן אני רוצה להגיד שזה מגיע מהמקום הכי חיובי וטוב.
איזה כוחות יש בך!
אתה מבין מה זה אומר שיש בך את כל השאיפות הללו? מה זה אומר שאתה רוצה להתעלות ולהתמודד עם הקושי שעכשיו אתה אומר?
אני פשוט נפעם מהכוחות שמבצבצים ככה בין השורות, וכשאני אומר שזה מבצבץ זה אומר שאני בטוח שיש עוד בפנים.

ומה בקשר לעצה?
שלבים.
פשוט לעבוד בשלבים.
הרבה פעמים אנחנו רוצים ליצור שינויים (לפעמים גם דרסטיים) ברגע אחד, או לקחת חיים ממסגרת אחת למסגרת שניה מבלי להתחשב בתנאי המסגרת השוני.
כן, זה נשמע אולי כמו פרסומת של בנק, אז נדגים.
לא פעם במהלך השנה אנחנו מגיעים לסוג של ´היי´ כזה. גובה אדיר מבחינה רוחנית
כשאנחנו שאופים את האוויר הצח שבפסגה הזאת אנחנו מיד רוצים להוריד את זה למציאות, גם כשאנחנו לא באותו ´היי´, ורוצים את זה מיד.
הענין הוא שאנחנו כבר לא עם אותם מבערים חזקים והשינוי הזה לא מגיע בין רגע, אלא כמו מסע שיש בו יעדי משנה ונקודות עצירה למנוחה עד שמגיעים לסוף המסלול.
יש גם מקרים שנמצאים במקום של מסגרת שבנויה סביב עוגנים מסויימים, כמו תפילה. העוגן הזה מתממש ויהי מה (כמו גם אוכל). ישרף העולם וזה יתקיים.
לפעמים זה טוב לנו ולפעמים אנחנו מרגישים שאולי קצת פחות.
מנגד כשמגיעים למסגרת אחרת, וכבר אין לנו את גלגלי העזר האלו שמזכירים לנו להתפלל ולאכול, כשהאחריות היא עלינו, זה הופך להיות הרבה יותר קשה (מזכיר קצת את הקיץ, לא?).
אז שוב, מה עצה פה?
בשבלים.
תעשה לעצמך יעדי משנה במסע הזה שלפחות בסוף הקיץ, אם יום או כמה ימים אתה תחליט, תעמוד בזה.
זה לא סותר את השאיפה לעשות את הכל.
לדוגמא, מחר המטרה שלך לקבוע אם אתה מצליח לעמוד ביעדי המשנה לסוף המסלול זה להניח תפילין.
בעוד כמה ימים זה יהיה להתפלל וכו´.
עמדת בזה - הצלחת! עשית יותר - בהצטיינות.
ומה מקבל מי שמצליח ו/או מצטיין?
הוא מצ´פר את עצמו ונותן לעצמו חיזוקים חיוביים.

ברור שיש עוד מה להרחיב בשיטה הזאת ועוד כמה עצות.
נשמח לשמוע אם הטיפ עוזר.
וכמובן, אם יש עוד שאלות אתה תמיד מוזמן לפנות אלינו - לשאול, לברר ולהעמיק.
הרבה הצלחה בהתעלות וביטוי כל הכוחות האדירים שבך.
בהערכה,
נתנאל
netanelweil@gmail.com

כתבות נוספות