רצון להתחתן

שלום וברכה!
לגבי הרצון העז שלך להתחתן.

[עצם הרצון שלך]
ראשית נאמר בצורה ברורה - עצם הרצון להתחתן הוא בריא ונפלא ואין לנו שום כוונה להילחם בו חלילה. אלא, שדווקא בגלל שהנושא הוא כל כך מרכזי וחשוב, אנו רוצים להגיע אליו בצורה הטובה והבשלה ביותר.

[בירור המניעים שלי]
אני ממליץ לך לחשוב עם עצמך - האם מה שבוער בך זה באמת רצון להיכנס לחיי נישואין, עם כל המשמעויות שיש לזה, או תוצאה של השפעות חיצוניות של חברה \ סניף וכו'. לחברה יש השפעה רבה מאוד על חיינו ועל הלכי החשיבה שלנו - פעמים רבות לטובה, אך לפעמים החברה יודעת לשתול לנו בראש גם מחשבות שלא בדיוק מתאימות לנו. לדעתי, כמו בתחומים רבים בחיים, בתחום הזה - הכלי החזק ביותר שיש לך זה [יושר אישי], באמצעותו תוכל לברר עם עצמך (אפשר גם עם חברים וכו', אך אין תחליף להתבוננות פנימה באופן עצמאי) מה המקור, מה המניע לרצון הזה אצלך? ומכיוון שבסוף, זהו רצון טבעי - כפי שלהלן נפרט - הייתי מציע לחשוב מה גורם לו להיות כל כך חזק?

[מהם נישואין?]
זהו נושא רחב מני ים, אך בקצרה ניגע בכמה יסודות של הנישואין לצורך העניין: כתוב בתורה "ויאמר ה' א-לוקים לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו [עזר כנגדו]...". האישה, קשר הנישואין מאפשרים לאדם להשלים את עצמו. לפני שאדם מתחתן הוא "חצי בן אדם", יש לו [צורך נפשי עמוק] למצוא את חציו השני ולהשלים את המחסור העמוק ביותר בחייו. לפי זה - הרצון להתחתן נובע ממקום פנימי עמוק, ונועד להביא את האדם לשמחה ולשלמות אליהם הוא כוסף.
יתירה מזאת. חכמינו זיכרונם לברכה אומרים "איש ואשה - זכו, שכינה ביניהם". השכינה, הקב"ה מתגלה ממש בקשר שבין איש ואשה, קודם כל בעצם הנישואין, ואחר כך בבית המשותף ובילדים. זוהי מציאות נפלאה ומשמחת, המחברת את שמחתו של האדם, הזוג, עם ישראל כולו והקב"ה. חז"ל אמרו שהשכינה מצויה בין איש ואשה, בגלל שאיש ואשה מהווים מעין "אטום" או "מולקולה" של עם ישראל, וכך - על ידי זוג ועוד זוג - הולך ונבנה עם.
[אולם, יחד עם זאת, ישנו עקרון: חיבור שלם של שני חלקים בא דווקא כאשר כל חלק הגיע לבשלות.]
בהלכות כלאים אנו מוצאים שבמשך תקופת הגדילה של צמחים - צריך לתת לכל צמח לגדול בפני עצמו ואסור לערבבו עם צמח אחר. ערבוב בשל הצמיחה עלול ליצור טשטוש בזהות של הצמח. אולם, אחרי שכל צמח הבשיל בעצמו, מותר וכדאי לערבב אותו עם צמחים אחרים - בסלט, בבישול וכו'. ערבוב אחרי הבשלה מלאה מעשירה את הטעם בצורה שלא ניתן להפיק מכל צמח לחוד.
הנמשל: אתה נמצא בתקופה ייחודית בחייך, תקופת צמיחה והתפתחות. בגיל הזה אתה מגלה את כוחותיך ואת יכולותיך, ואף מפתח ומשכלל את מידותיך. כל אלה ילוו אותך, בעזרת ה', לאורך שנים רבות. צמיחה זו תביא אותך לחתונה כשאתה "בנוי" אישיותית. לרוב, חיפוש בת זוג בשלב הזה בחיים עלול לגרום לפגיעה מסוימת בהתפתחות האישית שלך - וגם של בת זוגתך, בהנחה שאתם באותו הגיל. אולם, אחרי תקופה מסוימת של בניין האישיות, תהיה כמו פרי בשל, שניתן כבר להפגיש אותו עם פרי אחר שגם כן הבשיל.
אני מסכים, קשה מאוד להגדיר מתי אדם כבר בנה את אישיותו ומתי הוא מוכן לחתונה. האמת היא, שבניין האישיות הוא תהליך שלא נגמר, הוא מתפתח עוד ועוד במשך שנים רבות. ולמרות זאת, אפשר לומר שרוב האנשים מגיעים לרמת בשלות שטובה מספיק לנישואין באזור גיל 22.
האם אתה יכול לומר על עצמך שהשלמת את בניין אישיותך ועולמך הפנימי, עד לרמה שאפשר
לחבר אליה אישיות "תאומה"?

[ניצול תקופת הנעורים להתפתחות ולגילוי כוחות]
אפשר לקחת את הרצון העז הזה כתמרור בגרות. זה סימן שאתה כבר ממש לא ילד. אולם, אולי במקום לתרגם זאת ישירות לנישואין, אפשר לראות בזה קריאה להמשך התפתחות גילוי פלאות חדשות על עצמך ועל העולם הגדול הזה, כהכנה וכהעשרה מקדימה לפני החתונה. ככל שתתפתח יותר, תיבנה יותר, תעצב את אישיותך ואת מידותיך, ותעצים את היכרותך עם העולם הזה (ועם יוצרו יתברך - התפתחות רוחנית מרכזית מאוד בכל התחום הזה), תגיע לחופה מוכן ועשיר יותר.

[התמודדות עם הרצון הזה עד לחתונה]
העיקרון הוא שככל שנפנים שמהות תקופת הנעורים היא גילוי כוחות ופיתוחם, לקראת החיים וכהכנה לנישואין, ממילא יהיה פחות בוער להתחתן באופן ממשי ומידי, ויותר כוחות נפש יתפנו לעיסוק בבניין האישיות.
נקודה נוספת יש כאן - התאמה בין השכל לבין הרגש. אלה שתי המערכות המרכזיות בתחום המודעות של האדם. השכל נועד לנווט אותנו על פי האמת, כפי שאנו מבינים אותה. הרגש נועד לחבר אותנו לעולם בצורה עמוקה וחווייתית. [האידיאל הוא שהשכל יורה לרגש איך ומה להרגיש], ולא להפך - שנקבל החלטות שכליות כתוצאה ממשיכות ורצונות שמקורם ברגש. כדי להגיע למציאות אידיאלית זו, צריך להתבגר ולעמוד בלא מעט מבחנים. הדבר נכון במיוחד לפני קבלת החלטה הקשורה לנישואין, שמטבע הדברים השכל והרגש מערבבים אחד בשני, וצריך לשאול את עצמנו תמיד מי מוביל את מי (השכל או הרגש)?

הכלל בחיים הוא שעשייה חיובית והתמקדות בהווה הם תמיד ההכנה הטובה ביותר
לשלב הבא...

לסיכום:
1. הרצון להתחתן הוא טוב, צריך רק לדעת איך לנתב אותו למקום הטוב והנכון.
2. תחשוב עם עצמך מאיפה הרצון הזה בא? אני מזכיר את היושר האישי...
3. כדאי להבין שנישואין הם דבר רציני, עמוק ומחייב - האם אתה באמת מודע לזה?
4. התפתחות אישיותית היא הפריבילגיה של גיל הנעורים - תשקיע בזה, כהכנה לחתונה.
5. לימוד נושאים הקשורים לחתונה יכולים להעשיר אותך ולברר לך את הרצון הזה.



כל טוב ובהצלחה, אביחי