מטרת בריאת העולם

בס"ד
שלום רב,

אתה שואל שאלות מצוינות!
התשובות לשאלות אלו עמוקות מאוד.
עסקו בכל גדולי ישראל: רב סעדיה גאון, רבי משה בן מימון, רבי יהודה הלוי. גם גדולי הקבלה והחסידות, וגם חכמים מהשנים האחרונות.
לשאלה 'למה נברא העולם' יש תשובות פשוטות ויש העמקה נוספת עוד ועוד בעניין זה.
באופן בסיסי נאמר שד' ברא את העולם כדי לבטא את מידת החסד האלוקית. כך מסופר בתורה: בסוף כל יום בריאה נאמר שד' ראה 'כי טוב'.
ד' רוצה עולם יותר ויותר טוב. לפיכך כשאנחנו עושים טוב, אנחנו מבינים שזה משמח ועושה נחת רוח לד'.
הרעיון שד' 'שמח' ויש לו 'נחת רוח' - מאוד לא מדויק, ד' נמצא מעל ומעבר לשמחה ונחת רוח, אבל אנחנו משתמשים בביטויים אנושיים כדי לצייר לעצמנו משהו שידבר אלינו, שנרגיש שעשינו דבר נכון.
כך גם כשהתורה מתארת את ד' 'כועס' או 'מתחרט' - זה לגמרי לא מדויק, אלא נועד 'לסבר את האוזן' שלנו שתהיה לנו תחושה שפעלנו בדרך לא נכונה.

בהמשך לרעיון שד' רוצה טוב לכולם, צריך להסביר מדוע יש בעולמנו כל כך הרבה רע, אבל זה כבר שייך להעמקה הנוספת שלא נכנס אליה כאן.

על פי עקרונות אלו ה-'נחת רוח' לד' מושגת בכל דבר טוב שעושים. לא רק לימוד תורה, תפילה וקיום מצוות אלא כל מעשה שמביא טוב לעולם: מדען שממציא משהו לטובת האנושות. שוטר שנלחם להפחית אלימות בארץ. לוחם שמביא יותר בטחון לאזרחי המדינה. סוחר שמביא סחורה טובה וזולה לאנשים וכד'

באשר לרעיון של 'קצת ומזה וקצת מזה', קצת תורה וקצת משחק וכו'. הרמב"ם מסביר שאדם לא יכול לעסוק כל הזמן בדברים רוחניים (כמו שאי אפשר ללמוד שעות מתמטיקה בלי הפסקה) משחקים, שינה, אוכל, שיחה עם חברים - אלו הפסקות שנועדו לאוורר אותנו ולתת כוח להמשיך ולעשות את הדברים החשובים באמת.

מכאן אתה יכול להבין שעדיף לשחק כדורסל במקום לצפות במשחק כדורסל בטלויזיה. כשאתה משחק אתה ממריץ ומחזק את הגוף והנפש שלך. כשאתה צופה במשחק אתה סתם מתנוון בגוף ובשכל.

אתה גם צודק שבפעילות חברתית יש מרכיבים של חסד, כאשר משתפים את כולם, לא מעירים הערות ומחזקים כל חבר. כל מה שיוצר חבורה מגובשת ותומכת יש בו הוספת טוב לעולם. בכלל יש לשמחה כוח לעודד ולחזק אנשים, לכן יש לראות בכל מה שמעורר שמחה (כשרה וראויה) מעשה שהוא לרצון ד'.

לצערי, אני לא זוכר ספרים לגיל שלך שעוסקים בנושא זה.