שאלה
שלום כבוד הרב.. אני בת 18 וחצי סיימתי עכשיו בית ספר.. אני ברוך השם זכיתי להיות בתשובה 5 שנים ואני מקפידה על הכל ומתחזקת יום יום ב"ה.. ואני סוג שלא מוצאת את עצמי בחיים האלה והגעתי לנקודה שפשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי וכל אחד דוחף אותי למקום אחר כמובן שאני מתייעצת עם הטובים ביותר.. למשל ההורים שלי משגעים אותי לעשות שירות לאומי ואני לא רוצה כי גדולי הדור אסרו זאת.. ואני רוצה ליכנס למידרשה חרדית אבל קשה לי ליתחבר לבנות אני אוהבת את השקט שלי והפרטיות שלי.. ומצד אחר אני מאוד רוצה לשאוף קדימה ברוחניות ובעבודת השם שלי בע"ה.. ובאמת אני ביתלבטות גדולה בכל מה שנוגע לי לחיים.. אני יודעת דבר אחד שאני רוצה לעבוד את השם בשלמות ולזכות לתשובה שלימה ולהקים בית של תורה כשר ונאמן בע"ה.
הכרתי לפני 4 וחצי חודשים בחור, במקרה הקב"ה חיבר.. בן 29 גם חוזר בתשובה 5.. עובד ולומד שעתיים ביום בערב בכולל.. ואנחנו בע"ה רוצים ליתחתן בקרוב.. גם בעבר של הבחור הוא היה טוב ובחיים לא חטא עם אישה.. ואני מרגישה שהוא הזיוג שלי וגם זה באמת השאיפה שלי ליתחתן ולהקים בית כשר.. הבעיה היא שאם ניתחתן אני הולכת לעבור לגור בעיר שלו ככה שזה טיפה רחוק מההורים וגם המיפשחה שלו ממש חילונית שאני לא רגילה לצורת חיים כזאת של קללות ושלוחיות כזאת.. באופי שלו הוא לא כזה אני סומכת עליו הוא בחור טוב עם מידות טובות אבל יש לי חששות לגבי המשפחה שלו.. האם אני צריכה ליסתכל על הפרטים כמו שאחותו נשואה לערבי וכמו שההורים שלו פרודים ושכל האחיות שלו הולכןת פריצות וניבוליי פה השם ישמור.. והוא כל היום סביב המיפשחה שלו.. אם אני יתחתן איתו באמת זה יכול לסדר לי תחיים כי אני באמת אוהבת אותו והוא אותי ויש לי ביטחון איתו בכל הבחינות ויכולה לסמוך עליו.. וזה השאיפה שלי מגיל קטן והנה השם שלח לי אותו אחרי המון תפילות ב"ה.. אבל באמת זה צעד גדול ומשמעותי גם כולם פתאום מתנגדים לקשר איתו.. ואני מאוד בטוחה בעצמי ואני יודעת שזה החלטה שלי בסופו של דבר.. אבל לפעמים גם בי ניכנסות חששות שאולי אני יכולה ליתחזק ולזכות למישהו יותר צדיק שעמל בתורה הקדושה.. כי לפעמים אני מרגישה מעליו מבחינה רוחנית כמו הרבנית שלו כאילו אני צריכה להחזיק בכל מה שקשור לתורה הקדושה.. כמו בשמירת הנגיעה ועוד דברים.. אבל ברוך השם הוא הולך איתי וסומך עלי תמיד.. אנחנו מסתדרים טוב והוא עו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
את צעירה מאוד בת 18
הוא מבוגר ממך באופן משמעותי - 10 שנים: בן 29
יש לכך משקל. לא פשוט בגיל שלך להתחתן עם בן 29.
את מספרת שאצל המשפחה שלו יש קשיים וסיבוכים - גם זה גורם שצריך לבחון אותו לעומק.
המסקנה היא שאסור לך לקבל החלטה לבד בעניין כל כך רציני ומורכב.
את צריכה להתייעץ עם אנשים חכמים ובעלי ניסיון חיים:
ההורים שלך, דודות שלך, מורות מבית ספר או רבניות שאת מכירה.
אני מברך אותך שבעזרת ד' תקבלי החלטה נכונה.