שאלה
שלום כבוד הרב,
לאחרונה עזבתי את בית הוריי שבו הייתי רגיל לעשות קידוש להוריי בלבד והבדלה לעצמי בלבד (אני חוזר בתשובה, כך שענייני הברכות הן באחריותי).
כשעזבתי את הבית והתחלתי לקדש בשבתות עם חברים, או לעשות הבדלה פתאום התחלתי ממש ממש (!) להתרגש בזמן הקידוש. לגמגם, לבלוע מילים, הכוס רועדת לי ביד. אני בחור עם בטחון עצמי גבוה, ותפיסה עצמית יציבה מאוד. מאיפה ההתרגשות הזו מגיעה? איך אני מונע אותה? זה הגיע למצב שאני לא מצליח להחזיק את הכוס של ההבדלה בלי לרעוד.
תשובה
שלום וברכה
אני כמובן לא יודע מאיפה זה מגיע. אולם אני יודע כי הדברים שלך מרגשים מאוד.
אתה יכול להתייחס למה שעובר עליך בצורה הפוכה - לא מצוקה יש כאן, כי אם זכות גדולה שהקידוש וההבדלה מרגשים אותך, ויכול להיות שהדבר אינו נובע רק ממצוקה נפשית, אלא גם מכך שהם מהווים לגביך אירוע משמעותי.
נסה להתייחס לזה כך, ואפשר שזה יעזור לך גם להתרגש מקידוש ומההבדלה, וגם לא להביא את הדברים לידי ביטוי מציק, כי אם משמח ומעורר.
ואם זה לא ילך - אנא שוב, ונחפש דרך אחרת.
כל טוב והרבה שמחה