שאלה
צהריים טובים.
אני אדם מסורתי מבית מסורתי, אמנם לא שמרתי שבת מעולם אבל תמיד הקפדתי להתלבש צנוע, להקפיד לצום ולשמור על בשר וחלב.
בחודשים האחרונים אני חשה התרופפות אמונה עצומה, לאט לאט אני מרשה לעצמי במקום לשמור 6 שעות בין בשר לחלב זה יורד למספר שעות מצומצם, האמונה שלי בבורא עולם פוחתת, אני מניחה שעדיין אצום בכיפור אבל בתשעה באב לא מרגישה שהאמונה שלי חזקה בשביל שאצום.
הגעתי למסקנה שהכל נובע מרווקותי (אני בת 30 השנה יהיה לי 31) אני רואה אנשים סביבי לא שומרים כלום, לא מקפידים או מאמינים על כלום ויש להם זוגיות כל פעם, חלקם אפילו מספר פעמים התחתנו הביאו ילדים וגם פרנסה לא חסר להם.
אני ממש מנסה להילחם במחשבה הזאת שלא ננטשתי ע"י האל בקריאת תהילים אבל ככול שאני קוראת יותר ומנגד יוצאת החוצה ורואות חברות שלי נשואות עם ילד אפילו שניים הכל קורס והאמונה שלי חוטפת מכה קשה.
אשמח לעזרתך :(
תשובה
שלום וברכה
כל כך הייתי רוצה לעזור לך.
בוודאי שמול הכאב שאת חווה אותו, וממילא תחושת הניתוק והריחוק, וממילא מאבדת את מה שחשוב בעינייך, וממילא אפשר ששוקעת בתחושת נטישה על ידי האלוהים.
הגאולה מהמקום בו את נמצאת – נמצאת רק אצלך.
אני רוצה להציע את הצעד הראשון. לבחון האם את יכולה לספר לעצמך סיפור אחר, ולחיות לאורו. לספר לעצמך כי המציאות הכואבת בה את חיה כעת אפשר שהיא נועדה לחלץ מתוך עצמך דברים טובים יותר. היא קוראת לך לא לשקוע בכאבך, אלא להפך – להבין ששקיעה בכאב תפיל אותך יותר, ואז גם פחות בחורים ירצו להתקשר בבחורה שוקעת. אפשר שהיא קוראת לך לחלץ מתוכך כוחות, ומתוך חילוץ הכוחות האלה, הממלאים שמחה ועוצמה את האדם – יותר בחורים גם עשויים לחפוץ לכרות אתך ברית.
ואולי זה מה שאלוהים מסובב. אני לא יודע לומר דבר בניסיון להבין למה דווקא עליך באה המציאות הזו, ואחרים כבר נשואים ומגדלים ילדים. אני מאמין באמונה שלמה שלא ננטשת, ואפשר שאפילו להפך, ועוד יותר – שמבט כזה יכול לסייע לך גם להיחלץ מהמקום המאוד מאוד כואב שאת נמצאת בו.
האם אפשר שזה הצעד הראשון המכוון ?
כל טוב ושמחינו בשמחות