פיקוח נפש בשבת

שלום וברכה

שאלות אלה מונחות לפתחם של רבנים רבים, והן מצויות מאוד, ואף על פי כן קשה לנסח ניסוח מוסכם, גם בשל הערכות מצב שונות (כגון: האם יש רמת סיכון משמעותית של שהות מיותרת של אדם בריא בבית חולים), גם בשל עמדות הלכתיות שונות, וכדו'. בשל כך, מה שאני כותב מבטא את עמדתי, שהיא רק אחת העמדות האפשריות, ויש מקילים יותר ויש מחמירים יותר.
הנסיעה הראשונית: מה שעושים הוא הנסיעה הסבירה, שהיינו עושים ביום חול אם היה לנו לחץ אחר (נניח אירוע עסקי מאוד חשוב). אם היינו בכל מקרה נוסעים לעיר הסמוכה – בשל החשש שלנו לבריאות הילד – והיינו מפסידים את הפגישה העסקית החשובה – אפשר לעשות זאת גם בשבת, ואולי חובה לעשות כך, וכן על זה הדרך. בהיותי בצבא, בהתלבטויות שונות, שאלתי את עצמי באותה דרך האם הדבר היה נעשה גם ביום העצמאות, ולא נדחה למחר, ואם כן – הבנתי שזה קרוב לפיקוח נפש המתיר את הדבר. כאמור, יש מחמירים יותר לכאן, ומחייבים ליסוע בכל מקרה למקום הטוב ביותר, ויש מחמירים יותר לכאן וטוענים כי צריך ללכת אל המינימום, ושומר פתאים ד'.
שאלת החזרה היא מסובכת יותר. אני סובר שאכן ראוי שלא להישאר במקומות מיותרים, אולם אין היתר כללי של נסיעה חזרה בשבת, על אף שהיה אפשר לטעון כי אם לא נתיר לחזור – לא ייסעו, והדבר יסכן נפשות. צריך אפוא לבחון כל מקרה לגופו. הדבר הנכון יותר במשפחות בהם שני הצדדים שומרי מצוות הוא להתרחק מעט מבית החולים, ולמצוא דרך להתארח בשבת אצל מכניסי אורחים שבסביבת בית חולים. ברם, במקרה שלכם יש לסמוך על המקילים ביותר, וזאת בשל ההרכב המשפחתי המיוחד שלכם, ומוטב שיחלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה.
קשה לתת הנחייה כללית של היתקעות ביום שישי. הדבר כל כך תלוי בנסיבות. כיום, בשל נסיבות בטיחותיות וביטחוניות, צריך להמשיך ליסוע למקום הקרוב ביותר האפשרי. אולם, הדבר היותר נכון לעשות הוא לא לצאת לנסיעות כאשר אירועים כאלה עלולים להתרחש, ועל ידי כך לא מתקרבים בכלל לחילול שבת.
לגבי מענה בפלאפון: גם כאן, קשה לקבוע מסמרות. נקודת המוצא שלנו היא שאין עונים לטלפונים בשבת, ובד בבד אנו יודעים כי חילול שבת בפלאפון הוא קל יותר במישורים הלכתיים. על כן, נכון הוא לסכם מראש שאין פלאפונים בשבת, ומתקשרים רק בשעת חרום. אז אתה יודע שאם מתקשרים – אתה עונה.
שאלה ההגעה לחולה מסוכן בבית חולים: הדבר מאוד תלוי בתפקיד שלך. אם אתה זה שתקבל החלטות על החולה אם חס ושלום הוא לא יוכל לקבל את ההחלטות – חובה ליסוע; אם בשביל להרגיע את מצב רוחך הסוער והמתרגש – אסור.

אני מבין כי אנחנו לומדים בדרך כלל ממקרה למקרה, אבל אם תקרא את דבריי תראה כי בנושאים אלה – יש לבחון כל מקרה לגופו.


כל טוב