שאלה
שלום,
ראשית ישר כוח על מעשיכם, ממש עבודת קודש!
אני בת 25 , אני יוצאת עם בחור כבר תקופה, נראה שזה הולך לכיוונים חיובים ורציניים.
אני שומעת נגיעה מגיל קטן מתוך הבנת הנושא וחשיבותו.
אני מרגישה שיש בי כעס כלשהוא בתקופה הזו, חברות מסביבי לא נשמרו נגיעה לגמרי ויש להם עדין זוגיות טובה ובריאה.
אני כאילו מרגישה "לא פייר" שביום שנחליט על כיוון חיובי, אני סוג של הולכת באוויר ולא לגמרי בדקתי הכל. ואפילו חושבת על האחרי חתונה בפן הפיזי.
דבר נוסף,
אני מרגישה שזה סוג של מאבק פנימי בין צניעות וחוסר צניעות. כמה להיות קרובים (למה שלא באמת נוגעים..) או כמה לשתף בדיבורים אישיים.. או כל מיני סיטואציות למינהם שיוצרים קרבה כלשהיא.
אשמח לארותיכם,
תודה רבה!
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
ממש אי אפשר לדעת אם לאחרים יש זוגיות טובה ובריאה או לא.
שמירת נגיעה לא באה רק בשביל זוגיות טובה, זו אולי תוצאה אפשרית אבל לא הכרחית.
תחשבי על כך שיש אנשים ללא גבולות ומנסים הכל לפני החתונה - ולא תמיד, בלשון המעטה, זוגיות זו מצליחה.
דורות על גבי דורות התחתנו ללא התנסות מוקדמת וחיו בשלום ובטובה.
לגבי הפן הפיזי שאחרי החתונה, תקחי לך מדריכת כלות טובה ומנוסה שתתאים לך.
לגבי דיבורים עם הבחור, אם אלו דברים שקשורים לפן הגופני תשאירי זאת לאחר החתונה.
בברכה,
דני ארגמן