כישרון כתיבה מיוחד - איפה ואיך לבטא אותו?

שלום נעמה!

ראשית אני מתנצל מעומק הלב על כך שהתשובה לשאלתך החשובה התעכבה, ואני מקווה שזה עדיין רלוונטי.

הכישרון שחוננת בו הוא באמת חשוב מאוד. כתיבה יכולה לשנות עולמות. כתבת שאת יכולה לשמח אנשים בכתיבה שלך, אך אני אומר שאת יכולה במאמר או בסיפור טוב להוליד מתוך האדם כוחות חיוביים ממש, אפילו כוחות שהוא לא היה מודע אליהם ועוד. ולכן הכישרון שלך חשוב מאוד מאוד לעם ישראל כולו, כפי שאת יודעת.

אך יש הבדל בין להיות עיתונאית להיות כותבת או סופרת.

כי להיות עיתונאית בימינו זה עבודה קשה מאוד, אולי אף בילתי אפשרית. עיקר עבודת העיתונאי בימינו היא להביא סיפורים מעניינים ומושכים. רובם הגדול הם לשון הרע ממש, ובכך מחטיאים את הרבים באיסור החמור של לשון הרע. וחלק מהכתבות הם על גבול אבק לשון הרע ורכילות, ויש מעט כתבות קטנות חיוביות. ומכיוון שהעיקר בחיים זה לעשות את רצון ה´, וזה אומר להקפיד על כל כללי לשון הרע וכו´ אז כמעט בילתי אפשרי להיות עיתונאי בפועל בימינו. אולי בחלק מהעיתונים זה אפשרי, אך לא בתחנות הגדולות וכו´
כי לצערינו העיתונים הגדולים רגילים וכך הם מצפים לכתיבה של דברים שהם על גבול לשון הרע ואפילו לשון הרע ממש.
אך העיתונאות היא לא הכר היחידי לכתיבה. אפשר לפרסם מאמרים, לכתוב סיפורים, ואולי להיות עיתונאית בעיתון שמקפיד על שמירת הלכות לשון הרע. (אם הנהלת העיתון לא מקבלת על עצמה שמירה על הלכות לשון הרע – זה יכול להיות גרוע מאוד כפי שכתבתי)

ובכלל הסופרים הם הציירים של הדברים שאי אפשר לראות - מהלכי ותנועות הנפש. אך כידוע הכל תלוי בעיניים של המתבונן. אם העיניים הם טהורות, אז ניתן לראות ולכתוב על מסעי הנפש הטהורה והתגלותה. אך מי שלא מכיר מהי נפש טהורה, על מה הוא יכתוב? כמו מי שלא ראה ולא שמע על זה שיש פירות מימיו, איך הוא ידע מה הוא רואה כאשר הוא יראה זאת?
ולכן כותב הרב קוק שהסופרים חייבים להתקדש ולהיטהר, כי הם מראים לנו מה שלא רואים בעין בשר, אך אם הם לא טהורים, הם יציירו ויתארו לנו דברים גרועים ורק ינמיכו וייאשו אותנו.
ולכן כותב הרב קוק ["אי אפשר לספרות ישראלית שתצליח בלא התקדשות הנשמות של הסופרים"
"הספרות תתקדש, וגם הסופרים יתקדשו, יתרומם העולם להכיר את כוחה הגדול והעדין של הספרות, הרמת היסוד הרוחני בעולם בכל עילויו"] (אורות) וגם כותב הרב קוק ["הספרות צריכה להיות מטפלת בגידול הכוחות המוסריים, הנובעים מטוהר לב, מאהבת תורה ויראת ה´. רק אז תצליח שיהיו כל תביעותיה נשמעים בעולמנו. וכו´. טהרו את הספרות, סופרים נכבדים, טהרוה מכל דופי, מדברי נבלה וקלות ראש נגד כל קודש"]

ולכן הייתי מציע לך לפתח את הכוחות הטהורים שבך לפני שאת פונה לכתוב. כמו רופא לפני שהוא ניגש לטפל בחולים הוא לומד 7 שנים, כך גם סופר לפני שהוא ניגש לכתוב הוא צריך לרומם את אישיותו וללמוד ולהיטהר בקדושה.
ולכן אולי הייתי מציע לך דווקא כדאי לך בשירות לאומי לא ללכת לתפקיד עיתונאי בגלל הבעיות שיכולות להיות שם כפי שכתבתי, אלא ללכת למקום של חינוך למקום של לימוד או למקום של חסד. משהו שימצא חן בעינייך ושתוכלי להתפתח בו מבחינה רוחנית.

אך חוץ מזה, בוודאי שאת חייבת לפתח את הכוח הזה שבך לטובת עם ישראל, כמובן מתוך שתתעלי ותתקדשי, כך גם מה שתכתבי יהיה לחיזוק של הכוחות הטובים של עם ישראל, התורה, המצוות, צה"ל, אהבת ישראל ועוד ועוד ולא ח"ו להפך

ובגלל שכתבת שניקיון הפנימי זה דבר שמאוד חשוב לך – אל תקבלי החלטה בפזיזות – ותבררי היטיב לפני כל מקום שאת הולכת איליו לשירות לאומי או בכלל בחיים אם יש בו חשש לשון הרע או לא... כידוע בכתיבת דברים לא טובים אפשר להרוס עולמות ממש.

ב"ה שיש בעם שלנו אנשים עם יכולת כתיבה כמוך, התעלי, התקדשי וכיתבי ובכך רוממי את כולנו!

חיזקי ואימצי!

אם משהו לא מובן את מוזמנת לפנות שוב
חגי