אני מאד מעונינת להאמין בה'.

ענבל יקרה,

בתור התחלה חייבת להגיד לך שאת במקום מאוד טוב בחיים שלך. את מודעת למה שאת עוברת, מזהה את הרגשות שלך ויודעת לכנות אותן בשמות שמאפשרים לך להפגש עם עצמך ולדעת מה קורה בתוכך.
דבר ראשון שאת הולכת לעשות זה קודם כל לקבל את עצמך עם התהיות שמלוות אותך עכשיו.
איך? את אומרת לעצמך במטרה שזה יהיה לך בראש ואחר כך קבוע בתוכך: אני מרגישה שאני עוברת תהליך ובגלל זה יש לי נפילות, וזה בסדר. אני יודעת שזה משהו זמני שאני עוברת עכשיו. ברגע שאת מקבלת בתוכך את המקום הזה את יכולה להתחיל לבחור מה את רוצה שיהיה בפנים ומה לא.
הדבר הבא בעיני שאת צריכה לחשוב עליו הוא שעכשיו את במסע פרטי משלך, מסע של חיפוש, תני לו להיות, תני לו מקום בתוכך.
משהו טוב מאוד קורה בתוכך. משהו טבעי ובריא ושמח. משהו חדש מתחיל להיות בפנים. את גדלה לנערה והופכת להיות יותר בוחרת, יותר מרגישה ויותר מחוברת לעצמך. את מתחילה לבנות אישיות שהולכת להיות מופלאה ממש.
התבניות הרגילות שהיו לך עד עכשיו צרות מדי, והכלים שלך קטנים וסוג של ריקים לעומת האמונה שהנפש שלך מחכה לה עכשיו. הנפש שלך מחכה לך. מחכה שתתני אמון ואמונה בעצמך בלקבל בטוב את מי שאת כרגע ואת התהליך הטוב הזה שאת מתחילה לעבור.
את מחליטה לא להסתפק במה שאת עכשיו ובתשובות שהיו לך. את מחפשת מתגעגעת ומחכה וזה דבר גדול מאוד מאוד בעיני ה´. שיהיה לך ברור.
המסע הזה שלך צריך להיות עם הרבה הקשבה פנימית ועם כלים שיביאו אותך אליך ויפגישו אותך מחדש עם ה´. מפגש של כמיהה מחודשת שמולידה בתוכך חיים.

דבר שני, יש לך הזדמנות עכשיו לעבודת ה´ מסוג אחר. היא זמנית לגמרי כי את הולכת לברר לעצמך את הדברים האלה, אבל עד אז יש לך דרך להראות לו שאת מחוברת אליו מעבר להבנות או לרגשות חולפים. כשעבודת ה´ שלנו תלויה בדברים האלה היא לא באמת עבודת ה´, כי אנחנו בעצם עובדים את עצמנו. אבל כשאנחנו מקיימים מצוות בהכנעה גם שאנחנו לא רואים ממטר, לא מרגישים כלום. אנחנו זוכים למחוייבות מול ה´ לעבודת ה´ מתוך יציבות, אחריות ומתוך בחירה שנחרתת לנו בפנים ונעשית קניין עולם בנפש.

אני לא הולכת לכתוב לך תשובות שכליות או הוכחות מדעיות לכך שאלוקים קיים והוא מחולל ומהווה את העולם. כי זה לא מה שאת צריכה עכשיו. את צריכה דיבורי אמונה שיגעו לך בנפש ושיפתחו לך את הלב מבפנים. וזה תהליך כי אמונה היא דבר שכשחיים באמת כל הזמן בונים אותו, מבררים אותו עד שהוא הופך לתוכן החיים שלנו. ותהליך לוקח זמן.

אחרי שבע"ה את עוברת את השלב הזה, יש לי כמה דברים להציע:

(1)ללמוד דברים שיחברו אותך לאמונה. כמו:
בגן האמונה של הרב ארוש
הגדר הטובה (שקשור למה שכתבתי לך למעלה, על המחויבות ההלכתית שלנו) הרב חיים נבון.
(2)לדבר עם מישהו שיכול לתת לך תשובות בגובה העיניים והלב. זה יכול להיות מורה, מדריכה או רב.
(3) להתפלל לה´ במילים שלך, הכי פשוטות שיש .להגיד לו שאת רוצה להיות באמונה . שאת כמהה לקשר איתו ואת מתגעגעת. שאת מחכה שיתן לך דעת ויפתח לך את הלב אליו, שיתן לך בהירות ועוצמה ודיוק והרבה הקשבה פנימית. להשתדל שהתפילה הזו תהיה כל יום, לפחות כמה דקות. עם הזמן תרגישי שיש מי ששומע אותך, עוטף אותך ואוסף אותך אליו באהבה.


יקרה, מקוה שקצת עזרתי.


רק טוב ושמחה,
נועה, חברים מקשיבים