דחיית סיפוקים

שלום לך !
שאלת שאלה חשובה ומתבקשת "איך מחליטים לדחות סיפוקים?" וזה גם פתח לדברים נוספים שאנחנו מתמודדים אתם יום יום.
ובכן הצורך שלנו בסיפוקים מיידים נובע מאותם כוחות שיש בנו שתמיד רוצים עוד ועוד , יש מן תאווה כזאת שהכול יהיה באופן מידי , כאן ועכשיו, אותה משיכה נובעת מהשאלה מי מכוון? השכל או הרגש? אם הרגש שולט, מכוון , מנהיג, אז לא משנה אם הדבר נכון או לא נכון , ראוי או לא ראוי, מה שבא לי אני עושה כאן ועכשיו ולא משנה מה יהיה לנגד עייני ואז האדם רוצה את כול הסיפוקים ולא מסוגל לדחות אותם, התורה וחכמים מלמדים אותנו תמיד להתאפק ולהשליט את השכל על הרגש ועל הגוף, ומעלה אותנו מהחומריות שלנו לאנשים יותר שולטים על החומר.
כל העניין של ברכות לפני האוכל, נטילת ידיים תפילות, של שמירת העיניים ושל צניעות זה עניין של דחיית סיפוקים , כמעט כל דבר בתורה זה להשליט את ההיגיון , את השכל , על הרגש.
וזה עבודה שאין בה קיצורי דרך, יום יום עם תרגולים וחשבונות נפש, עצירה והתבוננות, ומעל הכול לקבל עליך את ההחלטה הזאת, שיש בה בהתחלה מרירות, אבל לאט לאט המרירות תיהפך למתיקות, עצם המחשבה שזו הדרך הטובה ביותר לאדם, קודם השכל, הרוח, הערכי והנצחי, ואח"כ הרגשי , שמתנהל על ידיו.
דבר נוסף להתמיד בלימוד הלכות של אותו עניין למשל תפילה , ברכות, שבת, צניעות ועוד
מקווה שעזרתי
בברכה חן
chencorcos@gmail.com