ילדה מעצבנת בשבט והשנאה גוברת עלי....

שלום לך!

אז לפני הכל אני רוצה לומר לך כל הכבוד! היתה לך אפשרות לשנוא ולהחרים ולעשות כל מיני דברים רעים ובחרת לשאול להתמודד ולא לוותר לעצמך ולשאול מה לעשות. באמת כל הכבוד.

כתבת שאת מרגישה נורא עם זה שאת שונאת אותה. מה יש לי לומר, באמת שוב כל הכבוד, זו תחושה מאוד אמיתית, יש בנות ששונאות ואין להם שום נקיפות מצפון, זה שאת מרגישה עם עצמך נורא, זה מראה שיש לך לב טהור. כי באמת, אסור לשנוא, כי כולנו בני אדם, בנים של ה´, וכולנו עם אחד. כולנו אחים. שנאה זה מראה שבעצם הילדה הזו היא סתם, היא כלום, עדיף היה שהיא לא היתה, זה בעצם להגיד איזה טעות הקב"ה עשה שהוא יצר אותה, ואם הוא כבר יצר אותה בטעות למה הוא לא מטפל בה כבר! וזה כמובן שקר, כי כל אדם ואדם שה´ עושה הוא טוב.
עם ישראל זה כמו גוף שלם וצריך את כל האיברים. אם יד ימין שונאת את יד שמאל. אז יד ימין יכולה להגיד הלוואי ולא תהיה יד שמאל היא סתם מעצבנת. אולי באמת ליד ימין זה לא יפריע אבל לבן האדם כולו זה יפריע ועוד איך, כי תהיה חסרה לו יד שמאל. ככה יכול להיות שהיו אנשים שאנחנו היינו מוותרים עליהם, ולנו הם לא היו חסרים, אבל לקב"ה הם מאוד חסרים.
ולכן זה באמת אסור לשנוא בדיוק כמו שחשת בלב שלך, כל כל הכבוד!

אבל מצד שני, אני מאמין לך שהיא נורא מעצבנת, וכבר ניסית הכל.. מה לעשות? אז אם את לא מסוגלת את לא צריכה להיות חברה שלה, אסור לשנוא אבל לא צריך להיות חברות. אל תעליבי אותה – תדעי לך שלהיות נעלב בחברה, או להיות בחרם מהחברה, זה דבר מאוד נורא וקשה, אנשים זוכרים את זה עד גיל 50 לפעמים. ולכן לא לפגוע או להעליב. צריך פשוט ללמוד לחיות איתה. מה לעשות, לפעמים יש לנו אח או אחות שאנחנו לא אוהבים, אז מה נשנא אותו? ברור שלא. לפעמים יש מורה שאנחנו לא אוהבים, אז מה נשנא אותו? ברור שלא. לפעמים מוכר בחנות ועוד. לשנוא זה לא בא בחשבון!
אז מה כן? ללמוד לחיות איתם. זה קשה, נכון, אבל זה רצון ה´ ואנחנו הכי בעולם רוצים לעשות רק את רצון ה´, ממש. ה´ לא רוצה שנשנא אף אחד ובטח שלא יהודי אחר.
נכון שזה לא קל ללמוד להסתדר איתה. דבר ראשון, זה טבעי שעולה לך מחשבה של שנאה או כעס, אבל אחרי שהיא עולה, מיד תאמרי לעצמך, אסור לשנוא! זה נגד רצון ה´! זה יצר הרע! ותנסי לראות מה אפשר לעשות באותו מקרה. אם היא נגיד דחפה את האף לשיחה ולנושא שלא קשור אליה, אז תאמרי לה בעדינות "אל תיפגעי, אבל זו שיחה אישית", והיא בטח תתעצבן וכל זה, אבל אל תתרגשי, תחזרי על זה ותגידי "זה עניין אישי ואי אפשר לדבר על זה עם עוד אנשים" ואם את חוששת שהיא תיפגע, תנסי לעבור לנושא אחר בלי שהיא שמה לב, ותפסיקי לדבר על זה עד שהיא לא תלך למקום אחר בצורה טבעית. אבל לא לומר לה "נודניקית! נמאסת! את לא מבינה שזה לא עניינך!!" כי היא יכולה מאוד להיפגע.
את מבינה, זה לא או לשנוא אותה למוות, או להיות חברה הכי טובה שלה. אלא אפשר גם באמצע, אני מכבדת אותה כי היא יהודיה והיא בן אדם, ומצד שני אני לא החברה הכי טובה שלה. תחשבי כאילו היא אחותך. אם היתה לך אחות מעצבנת, היית אומרת לעצמך, זהו, זה אחותי אין מה לעשות צריך ללמוד להסתדר איתה. כך גם כאן – עד כמה שאת מסוגלת כמובן.

ועוד דבר. תדעי שהיא קצת מסכנה. הרי תחשבי על זה, אולי כל החיים לא היתה לה חברה אמיתית! כי היא מעצבנת ויש לה דברים מוזרים, אז אף אחת לא היתה חברה שלה באמת... זה עצוב. אז מה להוסיף לה עוד שנאה וכאב? רחמנות עליה... אין לה אף חברה.. זה ממש עצוב...
אמרת שעשית כבר הכל וניסית לדבר איתה וזה לא עוזר, נכון. אבל תדעי לך שאולי זה לא אומר שהיא לא שומעת ולא אכפת לה ממה שאמרת לה את והמדריכות, אלא היא שומעת וקשה לה מאוד להשתנות, ואולי היא אפילו לא מבינה מה כ"כ רע במה שהיא עושה... היא רוצה שיאהבו אותה ולא יודעת איך לעשות את זה אז היא עושה צרות, כזה מנסה למשוך תשומת לב או משהו.. ולכן צריך להמשיך לדבר איתה ולהסביר לה: תקשיבי, ככה לא עושים, זה פוגע באחרים וכו´ אנחנו אוהבים אותך אבל זה ההתנגהות הזו ממש מפריעה וכו´ בלי לפגוע בה ישירות, אבל להמשיך להסביר לה.. אולי עכשיו היא לא מבינה אבל היא תבין בעוד כמה שנים... מי יודע – אולי בשביל זה ה´ שם אותך איתה, כדי שתהיה מישהי שתוכל להסביר לה איך להתנהג, ואולי בזכותך בעוד כמה שנים היא תבין וסוף סוף יהיו לה חברות...
וגם לכי תדעי למה היא כזו.. אולי בגלל שחסר לה משהו בבית וכל זה, אולי יש לה איזה קושי פנימי ולכן היא נודניקית וכולי, הרי אף אחד לא רוצה להיות מעצבן ושלא יאהבו אותו.
דווקא להפך נראה לי שהיא מאוד רוצה שיאהבו אותה. מאוד, רק לא יודעת איך לעשות את זה... מסכנה.

אבל בשבילך, מצד אחד אסור לשנוא! ומצד שני, לא צריך להיות חברים טובים וכל זה אלא ללמוד למצוא דרכים להסתדר איתה איך שהוא, שהרי אי אפשר לזרוק אותה מהשבט נכון? כמו שיש בבית אח מעצבן נורא. לא בגלל זה זורקים אותו מהבית, נכון?

ושוב כל הכבוד אני מעריך מאוד את השאלה שלך!

הלוואי וכולם היו כמוך מבררים את העניינים האלו.
מקווה שעזרתי, ואם לא אז תוכלי לשלוח לי תגובה ואנסה לעזור שוב.

בהצלחה רבה
חגי