שאלה
בס"ד
הרב שלום,
אחותי ילדה בשעה טובה.
לאחר הלידה אמרו שיכול להיות שתהיה לה בעיה...
אני נורא פחדתי ולכן אמרתי שבלי נדר אכסה את הרגליים כל שבת בבית הכנסת ע"י גרביים, חצאית וכו'...ובתמורה ד' ירגיע את אחותי וישמור לה על המקום המוצנע.
כשהיום המצב מתברר לי יותר, זה בכלל לא היה כמו שתיארו לי את המצב שלה.
אני מתחרטת על הנדר הזה...ואני לא יודעת אם אני רוצה שיהיה לי אותו כל החיים.
יש היתר לא לגרוב גרביים ואני לא שלמה עם זה.
מה גם שבגלל שאמרתי בלי נדר, אני לא יודעת אם זה נחשב כנדר או לא.....כי יש פה עניין של אמירה של קיום מצווה והמצב של אחותי תלוי בזה- לכן אני מפחדת להפר את זה.
אבל יודעת שלא הייתי צריכה להגיד את מה שאמרתי.
האם אני צריכה התרת נדרים?
אשמח לתשובה.
תודה רבה!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
מבחינה הלכתית, אם אמרת 'בלי נדר אכסה את הרגליים". אז אין נדר.
כך באמת נכון לעשות. לעולם לא לנדור. גם אם מתכוונים להתחייב, צריך לומר 'בלי נדר'.
מבחינה רעיונית, באותם רגעים של פחד ודאגה לאחותך, הדיבור הזה היה סוג של תפילה.
כל מה שהתברר אחר כך לטובה - תראי זאת כקבלה של התפילה שלך.
האם לאחר שבישועת ד', אחותך בריאה ושלמה, נכון לשכוח ולבטל כל מה שהיה בלבך ברגעים של הצער והקושי?
אדרבא, עכשיו יש לעשות משהו אמתי ונכון של חיזוק בשמירה על הצניעות, בתור תגובה אמונית של מי שמכירה בחסדי ד' להם זכתה בתפילתה.
תחליטי רק לאחר שיקול דעת ובירור אמתי. על מה שאת עושה תאמרי תחילה 'בלי נדר', בכל שלש הפעמים הראשונות שאת עושה זאת, כדי שאם יתברר שאין לך כוח לעמוד בכך, תוכלי להפסיק.
בשורות טובות!