כל הזמן רק מחכה שהתפילה תסתיים

לשואלת היקרה שלום!!
שאלה חשובה הנוגעת כמעט לכולנו.
נתחיל עם כך שה מדהים לראות שהיית מתרגשת מהתפילה-זה דבר גדול!!

אך כעת נעבור לשאלה..איך באמת מצליחים להתרכז בתפילה?
ישנם שני מישורים-המישור ה"פרקטי" והמישור ה"נפשי"
במישור הפרקטי-עלינו להגיע לתפילה ממקום של נחת, כאשר אנו אחרי נטילת ידיים של שחרית רגועים ומוכנים לתפילה. נחת.
במישור הנפשי- עלינו להבין עיקרון חשוב-תפילה-היא עבודה שבלב.
וכמו בכל "עבודה" צריך- "לעבוד"
ולכן אולי שווה ללמוד על התפילה אפילו קצת כל יום(במעמד השחר של הרב דוד חי הכהן, או שפתי תפתח של הרב וידאל-הם מצוינים!) להבין את הטקסט שנאמר בה וככה להעמיק כל פעם את המהות שבתפילה שלנו.
כמו כן אולי כדאי לקחת כל שבוע ברכה אחת שבה אנחנו משקיעים הכי הרבה מתכוונים, ומבינים ממש כל מילה..
עוד נקודה ההיא להכניס את היום יום שלנו לתוך התפילה לנסות לראות איך המאורעות שעוברים עלינו כיחידים וגם לעמ"י נכנסים לתפילה שלנו!
כמו כן שווה אולי לנסות לשמוע שיעורים בנושא עם רב שידבר אלייך זה נותן הרבה פעמיים "דרייב"
וזהו אפשר להתחיל ל-ע-ב-ו-ד זה שווה את זה.
לסיום רק אסיים בנקודה חשובה.
אנחנו חיים בעולם של ריגושים, כולנו מחפשים כל הזמן להתרגש, להרגיש!!! זה מצויין וזה לא בכדי!
אבל חשוב לזכור שלעתים בחיים אנו גם לא מתרגשים-וזה לאו דווקא צריך לרגש אותנו:) יש לנו יומיום מלא, ממלא, וגדול. עלינו להעריך את מה שיש לנו לעשות השתדלות גדולה וגם לקבל את זה שלפעמים לא נרגיש איזו התפעלות גדולה. כשנחוש-עלינו להעריך את זה! זו מקפצה גדולה!! אבל עובדה שלמרות שכל יום זה נס גדול שאנו קמים והולכים וחיים או ש20,000 נימים שיש בעין פועלים וכך אנו רואים זה מדהים ולמרות כל זאת לא נאמר הלל כל יום אלא רק על משהו שממש שונה מהסדר יום הרגיל. וזה חשוב להבין זאת.
הריגוש-הוא לא פרמטר. הוא דבר גדול. הוא מתנה גדולה.
שנזכה להתרגש כמה שיותר:)
חג שמח!
חנן
hananb1081@gmail.com