שאלה
השבת חל ראש חודש ניסן ואנו קוראים בשבת את פרשת החודש. פרשה זו מתחילה "החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה". השנה על פי התורה בעצם מתחילה בזמן אחר מהמקובל בעולם החקלאי של פעם. השנה החקלאית התחילה בסתיו, באזור חודש תשרי, אז זרעו, במשך החורף הגשמים הרוו את האדמה. באביב התבואה התחילה לצמוח עד שגמרה בתחילת הקיץ. בחודש סיון בערך קצרו את התבואה. היא התיבשה כל הקיץ בשדה ובסוף הקיץ אספו אותה לאסם.
מדוע אם כן התורה בוחרת להתחיל את השנה 'באמצע'?
אני חושב שהתשובה היא שהתורה רוצה שנתחיל את השנה בפריחה, בצמיחה, בזמן שהטבע קם לתחיה אחרי תרדמת החורף.
כך אנחנו יכולים למלא את יעודינו בעולם ולעבוד את ה' באופן השבת חל ראש חודש ניסן ואנו קוראים בשבת את פרשת החודש. פרשה זו מתחילה "החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה". השנה על פי התורה בעצם מתחילה בזמן אחר מהמקובל בעולם החקלאי של פעם. השנה החקלאית התחילה בסתיו, באזור חודש תשרי, אז זרעו, במשך החורף הגשמים הרוו את האדמה. באביב התבואה התחילה לצמוח עד שגמרה בתחילת הקיץ. בחודש סיון בערך קצרו את התבואה. היא התיבשה
הכי ראוי. מתוך שמחה, מתוך הבנה שהתורה נועדה להצמיח ולגדל אותנו ואת כל העולם כולו ולהיות קרובים לרבונו של עולם. כך גם יציאת מצרים היא בחודש האביב וכמו שהרב קוק זצ"ל כתב: יציאת מצרים תשאר לעד האביב של כל העולם כלו
שבת שלום ושנזכה תמיד לפרוח ולהתחדש
חברים מקשיבים