קושי ביצירת חברות

שלום רב לך
קראתי את שאלתך פעמיים בהפרשי זמן, ובשתי הפעמים ליוותה אותו אותה תחושה / מחשבה:
אינני יכול לדעת באופן וודאי, אך מסתבר שאת מחמירה עם עצמך. רוב מוחלט של הדברים שכתבת הם סובייקטיביים, תחושה אישית שלך.
מה מוגדר חברות? מה מוגדר יוזמה? מה נורמאלי בתחום החברתי?
כתבת שיש לך חברות טובות, אלא שהן לא נוצרו בעקבות יוזמה שלך. כמו כן כתבת שאת לא חריגה חברתית. אם כך, הבעיה, אם ישנה, איננה המציאות, אלא החוויה שלך.
שיהיה ברור, אינני מזלזל ברגשותייך ובתחושותייך. גם קושי שנובע מהצורה שבה את מסתכלת על המציאות הוא קושי, וגם אותו חובה לפתור.
אז למה אני מדגיש זאת?
כי ביקשת עצה, והעצה החשובה ביותר שאני מכיר היא להירגע. נערות רבות בגילך חוות דאגה לגבי הקשרים החברתיים שלהן בהווה ובעתיד. החשש שלך הוא רגיל. עלייך לזכור שאנשים שונים זה מזה וגם צרכיהם שונים זה מזה. ייתכן, כפי שאת אומרת, שאת טיפוס מופנם יותר. זה בסדר גמור.
לפי דברייך לא עברת את שנות האולפנא בבדידות וגם לא בתחושה קשה של דחייה. היו לך חברות והרגשת בסדר עם עצמך. ידיעה זו יכולה לשמש אותך כדי להירגע.
הרוגע, כשייווצר, יאפשר לך להמשיך לעבוד, במידה ותחליטי שהדבר כדאי, בצורה יעילה יותר.
מסתבר שלא זו העצה שביקשת. אינני מכיר אותך ולכן אינני יכול לתת לך עצה 'מקצועית' שתתאים לך. העצה שנתתי היא הבסיסית ביותר והיעילה ביותר.
אני מקווה שהצלחתי לענות לך. אם כן וגם אם לא, תמיד אפשר לשאול שוב, שאלה זו או אחרת.
בהצלחה,
יהונתן יעקובי, yehonatanmy@gmail.com