שאלה
לרב שלום,
בעקבות הדיון שהתעורר בזמן האחרון לגבי נישואים חד מיניים ניסיתי ללמוד את הנושא בהלכה - ולא ברור לי מהי חלות האיסור, אנסה להביא את מחשבותיי בנידון ואודה לרב אם הוא יוכל להתייחס.
האיסור עצמו מובא ברמב"ם בהלכות איסורי ביאה כא, ח: "נשים המסוללות זו בזו אסור, וממעשה מצריים הוא שהוזהרנו עליו: שנאמר "כמעשה ארץ מצריים ..לא תעשו" (ויקרא יח,ג); ואמרו חכמים, מה היו עושים איש נושא איש, ואישה נושאה אישה, ואישה נישאת לשני אנשים". מדובר בציטוט מהספרא על אחרי מות - לא ברור לי מהו תוקפו ההלכתי של הספרא, אך נראה מדברי הרמב"ם שאין הוא מנסה לאסור נישואים חד מיניים אלא לחזק את הטענה שיחסי מין בין שתי נשים אסורים.
גם אם נניח מדבריו שנישואים אלו אסורים – כיצד מסתדר הדבר עם פסיקתו בהלכות אישות (ד,יב) כי "המקדש אחת מן העריות, לא עשה כלום שאין קידושין תופסין בערווה, חוץ מן הנידה: שהמקדש את הנידה, הרי זו מקודשת קידושין גמורין; ואין ראוי לעשות כן" – אם נישואים עם העריות אינם תופסים כיצד יש כאן איסור של "כמעשה ארץ מצריים"?
במידה ונישואים כאלו אפשריים – מהו האקט שעליו יתחייבו באיסור – כאשר יקנו אחד את השני בשווה פרוטה? האם אישה יכולה לקדש? בשעת ביאה? האם הנישואים בכלל תופסים בשתי נשים כאשר אין ביאה?
כל זאת כמובן רק מבחינה הלכתית טכנית של הלכות קידושין, אך הרי זוגות חד מיניים אינם מבקשים להתחתן בחתונה הלכתית אלא בחתונה אזרחית – חתונה שאין לה שום מעמד הלכתי מכיוון שהיא נעשית רק בפני פקיד\שופט של המדינה ולא בפני שני עדים (למיטב זכרוני הגר"מ פיינשטיין טוען שאין תוקף לנישואים אזרחיים), וכמובן שניתן להגיד שכאן קידשו שלא אדעתא דרבנן – אם כן מהי הבעיה ההלכתית בכך?
תשובה
שלום וברכה
אני לא מבין את המתודה שאתה מנסה ללמוד בעזרתה את יחס ההלכה ל"נישואים" חד מיניים.
ההלכה לא מכירה במונח נישואין כאשר מדובר בקשר חד מיני. הוא לא מותר ולא אסור. הוא פשוט לא קיים במבט ההלכתי.
על כן, אי אפשר לדבר על "בעיה הלכתית".
הויכוח הוא אפוא על שאלה אחרת לחלוטין: האם המדינה היהודית תכיר במשהו שההלכה כלל אינו מכירה בו. לא זו בלבד, אלא ש"נישואין" מכילים בתוכם, באופן מהותי, יחסי אישות, ואם כן משעה שהמדינה מכירה בנישואין אלה היא מכירה בלגיטימיות של הקשר הגופני הזה.
לאמור: הדיון הפוליטי הוא האם מכירים בכך או לא מכירים בכך, אולם אין לו השפעה העל הדיון ההלכתי.
כל טוב