שאלה
שלום רב,
אני נשואה 1 ואנחנו חילונים אך בזמן האחרון התחלתי להתחזק, לקרוא את ברכות השחר, מודה אני, ליטול ידיים ולעשות השתדלות גדולה לא לדבר לשון הרע, ואני באמת משתדלת להתחיל לאט לאט עם דברים "קטנים" שבעלי אפילו לא שם לב לדברים האלה כי אני לא כל כך יודעת איך הוא יקבל את זה ואני קצת חוששת שמא הוא יבהל. גם פגשתי רבנית שבאה אליי לבית ודיברנו ולא הייתה לבעלי בעיה עם זה אבל אני לא חושבת שהוא יודע שאני רוצה להתחזק בעוד דברים. כעת אני רוצה לשאול לגבי נידה.
איך להסביר לבעל מדוע שומרים נידה ולמה זה חשוב? אני לא רוצה שהוא יהיה נבוך או מתוסכל או אפילו כועס ויגיד לי "מה עובר עלייך?" אני בסופו של דבר רוצה שנתקדם שנינו בדרך הזו ולא ליצור מצב של ריב בגלל הנושא. אני רוצה שנתחזק שנינו ביחד ואני לא יודעת איך לרתום את בעלי לדרך הזו.
שאלה נוספת- מה יקרה אם יקלט הריון בחודש בו לא שמרתי נידה? האם זה אומר שהעובר יהיה לא בסדר? האם זה חורץ את דינו של היילוד?
תודה מראש
תשובה
שלום
התורה בכלל והטהרה בפרט, הן אורח החיים האמיתי והטוב של עם ישראל כפי ציווי ד'. ברוכה השבה הביתה.
אין גדולה מן האמת, ובייחוד בין בני זוג.
לכן, בקשי לשוחח עם בעלך בצורה שהוא פנוי להקשיב לך, וספרי לו על הכל בכנות. התחושות, ההחלטות, הסיבות.
אמרי לבעלך ששלימות המשפחה חשובה לך והיא גם חלק מהמצוות, ולכן את רוצה להמשיך הכל בנחת בלי לכפות דבר.
מותר לו להיבהל, ואת צריכה לאפשר זאת ולהבין אותו. לא לכעוס.
אין צורך להסביר בשלב הראשון את טעמי המצווה הזו, אלא רק לשתף אותו בכך שהחלטת לשמור טהרה, ובהמשך כשירצה להבין יותר, תוכלי לפרט את פרטי הדינים, וגם להסביר לו שאנו מקיימים את דברי התורה שניתנה לנו בסיני, והיא אוסף הפעולות שד' רוצה מאיתנו. דהיינו, אוסף הפעולות שהנשמה שלנו רוצה לעשות כדי לדבוק בבוראה.
ילד שנולד מביאת נידה (שהיא דבר אסור), אינו פסול, אולם יש בזה קלקול פנימי והוא קרוי פגום. אולם הבחירה בידו בחייו אם להיות עובד ד' בכל ליבו.
חיזקי ואימצי