שאלה
קראתי מאמר מדהים של הרה"ג דוד הרשקה על מגילת אסתר - תחפושת ספרותית. הרב מוכיח באותות ומופתים את אירוניה והסטירה שעומדת בפשט הברור מאחורי כוונת כותב המגילה כלפי הדמויות שם, כדי לבטא את מצבה העגום של מלכות בשר ודם ושל התהפוכות בה..
א. כיצד אפשר מצד אחד גם להבין כך את המגילה, וגם מצד שני ללמוד את הסודות שנכתבו על המגילה - אם היא באמת באה ללגלג על מלכות אחשורוש איך ניתן לומר שאסתר היא בבחינת כנס"י, ושפורים הוא תהליך 'נסירה' ועוד בחינות דומות? או שמא זה לא סותר כלל וכלל?
ב. אם הרב יגיד שמדובר בשבעים פנים, יש לי שאלה שעומדת בפני עצמה..כיצד אפשר לדעת עם רעיון שעלה לי תוך כדי לימוד שאולי סותר את הפשט/דרש וכד' הוא חלק מפנים של התורה או שעליי לוותר עליו?
ג. הרב במאמרו משתמש בביטוי "כותב המגילה" האם לא ברור שמרדכי ואסתר כתבו אותה?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
בכל כתבי הקודש יש נגלה ונסתר: המושג פרד"ס ממחיש את העובדה שבכל פרק ופרשיה יש מספר קריאות: פשט, רמז, דרש וסוד.
כך במגילה יש את קריאת הנגלה, אליה מתייחס המאמר שאתה מציין ויש קריאת נסתר שמוצאת בדמויות ובסיפור רמזים וסודות של תהליכים אלוקיים עליונים (כנסת ישראל; נסירה וכיו"ב).
הואיל ולא קראתי את המאמר אינני יכול להסביר מדוע מדובר שם על 'כותב המגילה' ולא על מרדכי ואסתר.