מה משמעות החיים? למה יש קושי עם האושר?

לק"י

שלום לך!
השאלה ששאלת היא שאלה חשובה שהרבה פעמים אנחנו תולים בו, ובאמת בצדק, את החיים שלנו.
השאלה הזו, בשונה מהשאלות על הייעוד שלנו, נוגעת באמת במה שקיים לנו בחיים, אותם קשיים שהזכרת.
כדי לתת תשובה יותר מלאה נחלק את השאלה לשניים.

[משמעות החיים]
כדי להאיר את משמעות החיים נעשה את זה ממבט מיוחד שנובע מסתכלות על הדברים שאנחנו אוהבים.
נדמה לי שכולנו אוהבים להיות שמחים ומלאי סיפוק.
כולנו אוהבים לקבל, אבל גם לתת.
כולנו אוהבים לעמוד באתגרים ולהרגיש שמה שיש לנו הרווחנו ביושר.
אני צודק?
אלו בעצם דברעם שהם נותנים חלק ממשמעות החיים.
הקב"ה ברא לנו עולם אדיר כדי שיהיה לנו טוב, שנשמח ונשתמש בו.
הוא נתן לנו מתנה!
יחד עם זאת, אנחנו אוהבים להיות מלאי סיפוק, לדעת שמה שיש לנו הרווחנו ביושר ולעמוד באתגרים (=קשיים ומשברים).
לכן, אנחנו לא תמיד אוהבים לקבל, אבל כן אוהבים לתת.
אנחנו אוהבים להרגיש סיפוק ממה שאנחנו עושים כי זה אומר שלא עשינו משהו לחינם.
כל זה נותן הרגשה של משמעות (ונדגיש שכרגע אנחנו ממש לא מדברים על הייעוד, שזה שאלה נפרדת).
המשמעות בחיים היא להידמות לבורא שברא לנו עולם מדהים כדי להיטיב לנו; שאנחנו נעשה טוב ונהפוך את העולם לטוב יותר, אבל שלא ניתן לאחר תחושת מסכנות ונזקקות.
שירגישו שמקבלים את זה ביושר וכבוד, גם אם זה דורש מהמקבל מאמץ קטן (שבשבילו יכול להיות מאמץ בינוני וגדול, כמו תשלום סמלי של עשרה שקלים לכל ילד ליום כיף מושקע ואיכותי בפארק שעשועים).
רגע, אם העולם נברא כדי להיטיב לנו אז מה זאת אומרת להפוך אותו לטוב יותר? ובכלל, איזה טוב זה כשיש קשיים?
אלו בעצם השאלה השניה.

[קשיים בחיים]
כמו שאמרנו לפני זה - אנחנו רוצים להרגיש שמה שיש לנו הרווחנו ביושר.
איך מרגישים את זה?
מתוך עמל.
העמל הזה הוא לפעמים גופני-גשמי ולפעמים בלב-רוחני.
לא פעם קשה לנו לקבל משהו בחינם אז ה´ מזמן לנו קושי כדי שנקבל אותו וגם כדי שנעריך אותו.
יש לנו כל כך הרבה טוב סביבנו ובתוכנו שאנחנו אפילו לא מודעים לכך.
לפעמים באמת קשה לנו לשים לב או להעריך את זה עד שזה איננו.
לא תמיד זה כך.
לפעמים ה´ נותן לנו את הקושי-משבר בשביל שנוכל להבין ולראות את הסיבות לאושר.
את זה אפשר ללמוד מאשה שכורעות ללדת - היושבת על המשבר בלשון חז"ל.
מתוך כל הכאבים יש שבר, אבל דווקא שם יש צמיחת חיים חדשים והרבה אושר בנשמה החדשה שירדה לעולם.
יש שבר בשביל ליצור תיקון.
יש קושי בשביל שיהיה אושר כי בלי זה לפעמים קשה לנו להגיע לאושר.
כמה שונה הוא אושר של מטפס הרים מנוסה שהפעיל לפסגה תלולה לעומת אושר של בעל פחד גבהים שמגיע לפסגה. כמה שונה היא ההרגשה של המסוגלות שיש לשנים.
ברור שהאושר והרגשת המסוגלות של בעל פחד הגבהים יותר גבוה.
למה?
כי בדרך היו כמה שברים וסדקים.
אז למה אי אפשר בלי כל זה?
מה נעשה? לפעמים צריך משהו שינפץ את המסך מול העיניים שלנו ושיפתח גם את הלב.

ברור שזו תשובה אחת ויש עוד הרבה מה להרחיב ולהוסיף.
מקווה שהדברים עזרו, ואם יש עוד שאלות או בירורים בנושא זה או בנושאים אחרים אפשר לפנות בשמחה.
הרבה הצלחה,
נתנאל
Netanelweil@gmail.com