שאלה
כבוד הרב,
אימי זצ"ל נפטרה בכ"ח באייר תשע"ד ונטמנה למחרת היום בכ"ט באייר. בהתאם למנהג הספרדי אנו אמורים לעשות אזכרה במלאת 11 חודשים לפטירתה. דהיינו כ"ז בניסן תשע"ה (שבמקרה יוצא גם יום הזיכרון לשואה ולגבורה), לפי מיטב הבנתי בחודש ניסן לא עולים לבית עלמין ואין עורכים הספדים. האם נכון להתכנס ביום זה (כ"ז בניסן תשע"ה) לתפילה ודברי תורה בבית הכנסת בלבד?
עלתה הצעה מכיוונו של אחי שיהיה בחו"ל באותו הזמן לקיים את האזכרה ביום ח' באייר תשע"ה (כ 10 ימים לאחר המועד המקורי). ברצוני לדעת אם יש משמעות לקיום אזכרת 11 חודש לאמא במועד מאוחר יותר? כי אז ניתן גם לעלות לבית העלמין ולערוך הספד, מכיוון שזה יוצא כבר בחודש אייר.
ברצוני לברר גם מתי חל יום השנה, אם זה כ"ז באייר (זה יוצא יום שבת). מה עושים אז? מקדימים ליום שישי? חמישי? או דוחים ליום ראשון את האזכרה של יום השנה. תודה
תשובה
מהשמים תנוחמו,
אם אמך ז"ל נפטרה בכח באייר הרי שיום הזכרון שלה הוא בכל שנה ושנה ביום כח באייר.
לפיכך האזכרה שלה היא ביום כח באייר וזה יום מאד מתאים לערוך בו שיעורים ולימוד תורה לזכרה.
ניתן ללכת לקברה ביום זה וניתן להקדים ליום שישי כו אייר.
עיקר האזכרה זה לימוד תורה וצדקה ומעשים טובים באותו היום .
סעודה הנהוגה בחלק מקהילות הספרדים מיועדת בעיקר להביא יהודים לשמוע שיעורי תורה. יש ועדיף להביא במקום זאת 'ברכות' (מזונות עץ אדמה ושהכל).
ויש הנוהגים שלא לאכול כלל באזכרה.
לגבי 11 חודשים - זה בודאי פחות חשוב מ יום השנה (שהוא במקרה שלכך גם 12 חודשים).
לענ"ד
הליכה לבית הקברות - אל תלכו, ואם זה חשוב לאחד מבני המשפחה שילך לבד בזמנו שהוא רוצה.
לימוד תורה - תעשו כפי שנוח לכם שהרי כל יום וכל רגע במשך השנה הראשונה הוא חשוב ומועיל ואין צורך לכוון לתאריך של תום ה 11 חודש.
בבנין ירושלים תנוחמו
ותזכו ביום השנה להביא תודה בבית המקדש.
דוד לוי
098987548