למה מילה אחת כואבת לי כל כך?

שלום שלום!

זוכרת את הסיפור של שילגיה? בואי נחשוב רגע על האמא שלה. המראה אומרת לה "את יפה, אבל שלגיה יפה ממך", וזהו. מבחינתה היא לא מספיק יפה, היא לא מספיק טובה, ורק כשהיא תוכל לבטל את האבל הזה, היא תהיה באמת יפה, והיא נלחמת בו. ונאבקת בשלגיה, ולא מצליחה. ה"אבל" הזה משגע אותה, שואב ממנה את כל הכוח. הכוח שלה נשפך על המאבק בשלגיה עד שהיא מאבדת את עצמה לגמרי.

אז אמנם בסיפור שלנו אף אחד לא עומד למות בסוף, אבל לכל אחד מאיתנו יש את המראה של אמא של שלגיה. המראה הזו אומרת לנו "את טובה מאד, אבל...." האבל הזה הורס את כל החלק הראשון של המשפט, אין כבר את טובה מאד. הנקודה הזו מפרקת אותנו והופכת אותנו ללא שווים כלום בעיני עצמנו.

וזה מסתכל, וכואב, וכל פעם שמזכירים לנו את הנקודה הזו זה כואב שוב מחדש. וזה לא משנה כמה בדר"כ אנחנו חושבים שאנחנו טובים, אפילו בטוחים, ה"אבל" הזה שוב מגיעה והורס הכל מחדש.

מה עושים עם זה?

קודם כל, מכירים בזה שיש את הנקודה הזו. אנחנו לא מושלמים, לא קרובים לזה אפילו.
מצד שני, אנחנו לא אוהבים לחשוב על זה, ולא אוהבים את העובדה שאנחנו לא מושלמים. וכל פעם שאנחנו "מגלים" שאנחנו לא מושלמים- זה כואב לנו. מה עושים? מבינים שזשה המצב, לא מגלים את זה כל פעם מחדש, מבינים שזה בסדר להיות טובים מספיק ולא מושלמים.

אחר כך לומדים את הנקודה הזאת. הכואבת. חושבים למה היא כל כך כואבת. מה בכלל אומרת עלינו הנקודה הכואבת הזו? האם היא מי שאנחנו?
לא, אסור לשכוח שיש לפני הכל את ה"את טובה!", אז מה אם יש נקודות קשות.
נכון, הן כואבות, הן חלק ממה שמזכיר לנו שאנחנו בני אדם למרות הכל. אמנם זה נכון, אבל זה כואב.

אמא של שלגיה לא מסכימה לקבל את העובדה שהיא לא הכי טובה, שהיא לא הכי מושלמת. וזה מה שהרג אותה. את חזקה ממנה ומסוגל להבין שיש את שני הדברים, אפשר להיות טובים גפ אם אנחנו לא מושלמים. גם אם יש כאחההה שמתחום מסויים טובים מאיתנו.

ועוד שלב אחד. אמנם בתחום אחד את מרגישה לא מושלמת, אבל יהיו עוד המון תחומים בהם את מעולה. כשתרגישי שאת מושלמת בתחום מסויים, שאת אוהבת, תצליחי לראות את ה"טובה" ביחד עם הנקודה הזו. הקשה.

אל תשכחי שאת טובה. הנקודה הקטנה הזו היא לא מי שאת. היא לא מה שאת.

מקווה שהצלחתי להרגיע קצת. ולתת חומר למחשבה.
את מוזמנת לשלוח כל שאלה. כל התייעצות.
המון בהצלחה.
אביטל
avitalba4@gmail.com