שאלה
שלום הרב, תודה על המענה לשאלות זה מחזק ומלמד אותנו הרבה
א. רציתי לדעת מדוע היום לא מבטלים תורה בשביל כל הלוויה, שהרי סביר להניח שאותו אדם קרא ושנה לפחות קצת, ובגמ' כתוב ששים רבוא צריכים לבוא, קל וחומר כאשר שומעים מרמקולים של מכוניות שמת רב פלוני וההלוויה נערכת עכשיו. מה ההיתר לא ללכת ללוות?
ב. האם כדאי להקפיד לא להתגלח במכונת תספורת אחרי חצות היום בערב שבת? האם יש איסור בכך?
ג. האם ניתן לומר שבבתי כנסת היום אין צורך להקפיד על לא לעבור ד' אמות לפני המתפלל. למעשה אני רואה שלא הרבה מקפידים.
ד. מה הקולא בעניין ההלכה של לא לעבור בין שתי נשים? אני רואה שלא הרבה מקפידים בעניין, ודאי שלא במקומות ציבוריים כמו סופר, שוק וכדומה.
ה. האם ניתן להתקלח במים קרים אחרי מקווה בשבת בבוקר אם יש הרגשת לכלוך.
ו. במחילה מכבודכם, האם חייבים לקנח אחרי שירותים במים? האם ניתן לסמוך על כך שנייר טואלט בימינו הוא חתוך דק ולכן מספיק לנקיות? האם זו הוראה של "דיעבד" או לכתחילה.
ז. מי שמתארח יחד עם אישתו במקום אחר, ואישתו הדליקה נרות שבת בברכה בזמן ההדלקה, ושכחו לחזור לראות את הנרות, האם הברכה הייתה ברכה לבטלה?
תשובה
שלום
א. סומכים בזה על דעת הנצי"ב בפירושו לשאילתות דרב אחאי גאון, עיין ויחי לד' ד"ה אע"ג דאתו, שהחובה רק ברואה לויית המת.
ב. מותר מן הדין, יש חלק מהמקובלים שסוברים להמנע
ג. יש להקפיד בזה, וללמד זכות על המקלים שסוברים בכמאן דאמר שאם המתפלל מכסה עיניו אזי אין איסור
ד. צריך להקפיד בזה. אם אין ברירה, אפשר לאחוז משהו ביד, כגון ספר או לאחוז בציציות ולעבור
ה. אפשר
ו. לכתחילה גם בימינו, במים או מגבונים. בשעת הדחק אפשר להקל כפי שכתבת
ז. לא, משום שמיד לאחר ההדלקה קיבלה שבת ונהנתה מעט מהאור. זה דיעבד כמובן.
כל טוב