צניעות בגלל הבנים?

שלום לך שואלת יקרה,
את נוגעת בנקודה שמטרידה רבות מאוד, וחוסר ההבנה שאת חווה הגיוני ומובן בהחלט.

• מידה או סנטימטר?

אומרים ש"כל דבר צריך מזל, אפילו ספר תורה שבהיכל" (שרוצה שיקראו בו). בימינו אין ספק שלצניעות הנוגעת ללבוש – יש מזל, והרבה. בגזרת ערך הצניעות מושקעים מאמצים חינוכיים רבים, והוא אחד הנושאים המדוברים ביותר.
רבים יודעים לומר כי הצניעות היא ערך פנימי. רבים מבינים כי הגדרות חיצוניות אינן מסוגלות ליצר צניעות, וקל מאוד להתלבש בצורה העומדת ב´כללים´ אך משדרת חוסר צניעות (ואין לי עניין בדוגמאות).
רבות שומעות על הצניעות, וגם הן חושבות כי מדובר במידת-נפש שחשיבותה אדירה. רבות מזדהות עם התחושה כי פריצות, החצנה ומציאות בה הכול גלוי ופרושׂ לעין כול – מחללת את האדם. ולרבות קשה מאוד להבין מה הקשר בין מידת הצניעות הנפלאה לבין העיסוק בבנים ובמיניות. את בחברה טובה.

• בשבילך

צניעות אינה בשביל בנים, בשביל המורה או עבור כל אחד אחר. השאיפה להיות צנועים צריכה להיות מכוונת כלפי עצמנו וכלפי המקום. משום כך הצניעות מדברת גם אל בנות אך גם אל בנים; אמנם היא מתבטאת אחרת אצל המינים (בדומה לדברים אחרים), אבל רלוונטית בעיני לשניהם.
אנחנו חיים בתוך חברה ועולם, ואפילו מתפללים בברכת המזון ´ונמצא חן ושכל טוב בעיני א-לוהים ואדם´. חשוב להתחשב ולהיות רגישים כלפי הסביבה שלנו. אולם מדובר בעיקרון ערכי נפרד מצניעות, ויחד עם זה שנכון שלא נהיה כעומדים בין היושבים (כדברי הברייתא במסכת דרך ארץ) – זה נכון גם אם נהוג לחבוש כובעים עם פונפונים לבנים...
הבנים אחראים על עצמם, ואין שום סיבה ערכית שאת תסבלי בגלל בעיות הנוגעות אליהם. בייחוד בעולם בו כמעט בכל הליכה ברוב, פוגשים נשים שאינן מעוניין להיראות או להיות צנועות. הבנים אינם הסיפור, ולא נכון בעיני להפוך אותם לסיפור ולסיבה שבגללה את צריכה להתלבש בצורה מסוימת.

• להלביש את הפְּנים

אין ספק שההרגשה שלך מה חשוף ומה לא – חשובה. אבל כדאי לשים לכך שההרגשה האישית שלנו מושפעת במידה לא מבוטלת מהחברה בה אנו חיים, ומהמסרים שאנו מקבלים מהתקשורת, מחברות וכו´. ולא רק זה, אלא שהדחף להחצין ולהפגין את היופי שהקב"ה חנן אותנו – עשוי אף הוא לעודד את הדגשת הגוף (ההדגשה היא העניין ולא בהכרח החשיפה). ולכן ראוי שנפקפק בעצמנו ונחקור טוב טוב את ליבנו לפני שאנו קופצים למסקנות.
אבל ההתחבטות והבירור הפנימי הזה אינו העיקר. העיקר הוא כמו שאמרת, שתסגלי לעצמך את הצניעות הפנימית, שהאופן שבו את מתלבשת אמור להביע אותה, ממש כמו שהדיבור שלך מסוגל לשקף אותה. החיצוניות מלבישה את הפנימיות, ומאפשרת לה להתגלות כלפי החוץ; וברגע שהלבושים עצמם הופכים לעיקר – אנחנו פוגעים בפנימיות. במסכת דרך ארץ (פרק ה) נאמר כי תלמידי חכמים ´ניכרים בעטיפתן´, כלומר בבגדיהם. וזו הנקודה שבעיני נכון לשים לב אליה.

הצניעות וכל הנלווה אליה היא נושא המעסיק רבות, ויש לחשוב עליו ולשים לב לצדדים שונים של הצניעות. נגענו בנקודה אחת – עבור מי אנחנו מתלבשים, ולדעתי התשובה החותכת היא בראש ובראשונה אנו מתלבשים עבור עצמנו, ולא למען אחרים. הבגדים נועדו להלביש ולהביע את הפנימיות שלנו.

אם עולות לך עוד שאלות:
חננאל

Hananel8@gmail.com