אמירת חצי הקדיש בסוף התפילה לאחר עלינו לשבח לעילוי נשמת הנפטר למי שאבל

מהשמים תנוחם.

[להרבות בקדישים]
הגמרא במסכת שבת אומרת, דברים שכולנו מבינים, שריבוי שבחים מוריד את ערכם. כדברי חכמים: האומר הלל בכל יום הרי זה גנאי. וכך גם לא נכון להרבות ב'קדיש' למרות זה שבח.

קדיש מקומו בתפילה בין חלקים שונים של התפילה.

בסוף התפילה יש 2 (ולפעמים יותר) מקומות בהם מקובל לומר קדיש.
האחד הוא קדיש דרבנן בסוף פיטום הקטורת
השני הוא קדיש יתום אחרי שיר של יום (ותפילות ערבית אחרי שיר למעלות ובתפילת מנחה אחרי למנצח)

[לגבי תפילת שחרית]
קדיש דרבנן צריך להאמר על ידי שליח הציבור גם אם הוריו בחיים.
מקובל שאומר אותו אבל ואם אין אבל אז יתום. אם אין בבית הכנסת יתום, על שליח הציבור לאמרו גם אם הוריו בחיים. זהו סיום התפילה (למרות שאחריה יש עדין את 'עלינו לשבח' - זה נקרא לענין זה סיום התפילה.

קדיש אחרי שיר של יום הוא קדיש 'יהא שלמא' ואומרים אותו אבלים. אם אין אבלים הדרך הנכונה היא לוותר עליו משום 'טירחא דציבורא'. לפעמים יש יתום שאינו אבל הרוצה לאומרו ומקובל לאפשר לו זאת, אך הדרך הנכונה היא לדלג עליו.

תפילת עלינו לשבח - היא ברוב המנהגים בסוף התפילה.
כיון שיש בה 3 פסוקים אז מותר לומר אחריה קדיש 'יהא שלמא' כמו שמקובל אחרי לימוד תורה שבכתב (וכן נביאים או כתובים).
אין חובה כזו.
בתפילת 'עלינו לשבח' יש כמה נוסחים ולא בכולם יש שלושה פסוקים בסופה ואז השאלה האם הפסוקים שבאמצע מצטרפים לכדי 3 (אין לומר קדיש אם לא קדמה לו אמירת פסוקים - לפחות 3)

מסיבה זו בתפילות מנחה וערבית נוהגים רבים לומר מזמור תהילים שלם (שיר למעלות בערבית או למנצח במנחה וכד') ואז הם מצמידים את אמירת הקדיש למזמור השלם ולא ל'עלינו לשבח' שם הפסוקים בד"כ רחוקים זה מזה.
(אצל האשכנזים האומרים 'אנעים זמירות' בסוף התפילה צריך להוסיף פסוקים בסופו כדי להצדיק אמירת 'קדיש')

ישנו מנהג יהודי צפון אפריקה המוסיפים חצי קדיש אחרי עלינו לשבח - לענ"ד זה משלים למי שהפסיד את החצי קדיש בתחילת התפילה.

קדיש שאומר הבן על אביו במשך השנה וביום השנה בשנים שאחרי כן - מועיל לנשמה. אבל ברור שאם זה קדיש 'מיותר' אין בו תועלת לנשמה
בדומה לכך גם אם חלילה יש מחלוקת אז הפרישה מהמחלוקת מועילה לעילוי נשמת נפטר יותר מאשר אמירת קדיש.

[סיכום]
1. כל ענין אמירת קדיש הוא מסדר התפילה או אחרי לימוד תורה (אז זכות אמירת הקדיש היא למלמד השיעור)
2. אין ענין להרבות קדישים בדומה לכך שאין להרבות בשבחים.
3. מעיקר הדין תמיד אומר קדיש רק אדם אחד. המנהג שהתקבל משום דרכי שלום לפיו כמה אנשים אומרים ביחד קדיש, מילה במילה, אינו מנהג של לכתחילה אלא רק
בדיעבד

בבנין ירושלים תנוחם
דוד לוי
098987548