לא מצליחה לאהוב את עצמי

שלום!

וואו. איזו ישירות. בלי מסכות ובלי התייפייפות, את עומדת מול הקושי ונותנת לו מילים.
אני חושבת שמעבר לאומץ, זה צעד חשוב בדרך, בהתמודדות עם הבעיה ובפתרון. היכולת להכיר בבעיה וככה להכיר אותה ואת השורשים שלה.

פסיכולוגים ידועים, פרויד למשל, קוראים לתחושה הזו "חרדה", לא משהו לא בריא, חרדה פירושה סיטואציה שבה הבן אדם לא משלים עם המצב, משהו לא מסתדר לו, הוא לא מוצא שקט ומנוחה כי יש משהו לא מתוקן. אחד מהם, אולי שמעת את השם שלו, הוא אברהם מסלו. הוא אומר שכל עוד חסר מרכיב בפירמידת הצרכים של האדם- הוא ירגיש חסר מנוחה וינסה למלא את מה שחסר לו. ובאמת, אחד הצרכים הכי בסיסיים (אחרי נשימה וכד´) הוא הצורך בתחושת שייכות והערכה. כל עוד אין את התחושה החשובה שאוהבים אותי- לא יעניין אותי כלום, לא הישגים בלימודים, לא הצלחה בסניף. כלום. זה מציג תמונה די קיצונית, אבל מבהיר את הרעיון, אין בנאדם בלי הצורך להיות נאהב.

עם תחושות כאלה קשה מאד להאמין בזה שיש חברות שאוהבות אותי, שרוצות להיות איתי. עכשיו כשאת עומדת מול הבעיה ויודעת מה קשה- את מספיק אמתית כדי לנסות להסתכל על המצב בצורה ישירה, אמתית, ולשאול את עצמך את השאלות, הנכונות, ומקדמות. וגם לענות עליהן.

[מה זה אומר?]
לאהוב את עצמי זה אתגר. כמה שיש לנו ביקורת על אחרים, את הביקורת הכי גדולה יש לנו על עצמנו. דווקא בגלל שאנחנו מכירים את עצמנו כל כך טוב אנחנו יודעים הכי טוב מה לא בסדר, מה לא טוב, איפה לא היה מספיק כמו שצריך.[ אדם בריא מסתכל על עצמו בעין ביקורתית בלי סוף.] זה בריא, כי מי שלא עושה את זה יראה לנו חסר טאקט וילדותי. "לא מחובר". מתי זה כבר עובר את הגבול? כשהביקורת השלילית עולה על החיובית. ולאט לאט היא גם הולכת ומסתירה אותה.
יותר מזה, אנחנו מחונכים כל כך הרבה לצניעות, שלפעמים אנחנו שוכחים מה זה אומר. צניעות היא לא ביטול עצמי. צניעות היא הכרת המעלות שלי, שימוש בהן- ויחד עם זאת לא לחשוב שבגלל המעלות האלה אני יותר טובה מאחרים.

מתוך כל זה אנחנו מוצאים את הכיוון למה לעשות. תחושת חוסר אהבה עצמית יכולה להתחיל מתחושת חוסר משמעות. התחושה שאני מעבירה את הזמן בכלום, שמה אני עושה בכלל כל הזמן פה.
אני חושבת שבתור התחלה הדבר שהכי יעזור לך יהיה לחשוב על זה- במה אני טובה? מה אני עושה ועושה לי טוב?
התחושה של מיצוי יכולות, תחושה של סיפוק, יכולה להביא אותך לראיה עצמית חיובית יותר, קצת יותר מעודדת. התחושה של [הצלחה], של [יכולת], נותנת כוחות להמשיך, מזכירה שלא הכל ביקורת שלילית אלא יש גם כמה נקודות אור.

תזכרי את נקודות האור האלה, תוכלי להיעזר בהן כמו שלבים בסולם בדרך שלך למעלה. לאט לאט את תצליחי למצוא את הכוחות לראות את הטוב.

אני מקווה שהצלחתי להרגיע קצת, ולעזור.
את מוזמנת בשמחה להמשיך לשלוח שאלות, התייעצות וכל מה שעולה על דעתך.
הרבה הצלחה!
אביטל
avitalba4@gmail.com