נמאס לי.. אי אפשר לחיות חיים נורמליים?!

לק"י

שלום לך!
ראשית, אני רוצה להתנצל על הזמן שעבר מאז שלחת את השאלה.
לחיות עם המחשבות האלו זה לא דבר קל ואני מקווה שהדברים שנשלח יחזקו אותך ואולי גם אחרים.

אני לא יודע מה מביא אותך לשאלה הזו אך אני יכול לתאר שיש דברים שאת מרגישה שמכבידים עליך, דברים שלא נותנים לך את המנוחה שאולי את רוצה ומכבידים על החיים.
לכן, השאלה היא באמת במקום – למה כל כך קשה ורע? למה זה לא החיים הנורמאליים?
ובכן, ניגע בשאלה הזו משתי נקודות.
הראשונה, מה זה בכלל חיים.
הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על החיים כמקום כזה של נופש ומנוחה כשבאמת, אנחנו בפנים מייחלים למשהו אחר.
מה זה המשהו האחר?
אנחנו רוצים להתפתח ולעשות.
בתוכנו אנחנו מחפשים את האתגר.
זה בעצם מה שהקב"ה נותן לנו אלא שאנחנו לפעמים רוצים שזה יהיה כמו שאנחנו רוצים.
פה יש סוג של התנגשות.
אם זה היה כמו שאנחנו רוצים אז לא בטוח שהיינו מתקדמים כמו שאנחנו יכולים עם האתגרים שה´ מביא לנו.
האם זה הופך את זה לקל? ודאי שלא.
אבל זה כן נותן את המקום בתוכנו.
זה לא בא מרוע אלא מתוך מקום של חיבור ומתוך הטוב שאנחנו מבקשים.
על זה נאמר "פותח את ידך ומשביע לכל חי [רצון]".
הרצון שלנו הפנימי מתמלא.
ומה בדבר הנקודה השניה?
הרבה פעמים אנחנו מתסכלים על זה כאילו ה´ עוזב אותנו ואנחנו כבר לא מרגישים בידו הבטוחה.
לפעמים אנחנו מסתכלים במקום הלא נכון.
מה הכוונה?
אנחנו מחפשים את היד ואנחנו לא מוצאים אותו כי היד לא שמה.
היד באמצע לחבק אותנו בחיבוק אז, וזה מתחבר בדיוק למה שהזכרנו.
לסיום, יש פה קישורית עם שאלה דומה - http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=315449
אלו דברים שיש המון מה להרחיב עליהם ולהוסיף, ואם תרצי נוסיף עליהם.
אני מקווה שמה שכתבנו עזר ונתן לך כיוון חשיבה.
אם יש עוד שאלה בנושא זה או אחר את מוזמנת לפנות בשמחה.
הרבה הצלחה!
נתנאל
netanelweil@gmail.com