שאל את הרב

חרקים

הרב גלעד שטראוס הרב גלעד שטראוס 12/01/15 12:17 כא בטבת התשעה

שאלה

כבוד הרב שלום.

אני באה ממשפחה דתית, בשנים האחרונות אני בתהליך של התחזקות וכעת אני מקפידה יותר על דברים מאשר משפחתי וחלק גדול מחברותיי.

לאחרונה התוודעתי יותר לנושא של בדיקת חרקים באוכל והבנתי שמדובר באיסור חמור אך כזה שנראה לי שרוב רובם של האנשים שאני מכירה לא ממש מקפידים בו.

נוצר עכשיו מצב שאיני יודעת כיצד לנהוג. למעשה, לכאורה אסור לי לאכול כמעט אצל אף אחד שאני מכירה, כולל משפחתי, הייתכן?

והייתכן שבאמת למעשה כמעט כולם עוברים על איסורים שהם חמורים יותר מאכילת חזיר?

הדבר מטריד אותי מאד שכן אני לא יכולה לשנות את אורח החיים של כולם. כיצד עלי לנהוג?

ושאלה נוספת לגבי נושא הבדיקה, איך אני יודעת מתי מדובר בחומרות שונות?

תודה

תשובה

בס"ד
שלום רב,

להלן תשובה שמביאה אפשרויות שונות להקל:

אכילת ירקות-עלים ללא בדיקה
שאלה:
ירקות עלים נבדקים כאן מתולעים ושרצים על פי התקן המקומי בגלל עניני בריאות, האם ניתן לסמוך על כך גם מבחינת הלכות כשרות?
מה הדין אם אנו מתארחים אצל משפחות אחרות שזה חלק מתפקידנו כאן כשליחים חינוכיים?

תשובה:
א. לכתחילה ישנה חובת בדיקה בסוגי ירקות הנגועים בכמות המוגדרת "מיעוט המצוי" 1. יש אומרים שמיעוט המצוי הוא עשירית 2, וי"א שהכוונה שהירק נגוע תדיר וזה טבעו 3.
ב. ירקות (שמוחזקים ב"מיעוט המצוי") שנתבשלו בלא שנבדקו, מותרים באכילה בדיעבד (שו"ע יו"ד סי' פד, ט), אם אמנם אי-אפשר לבודקם אחר הבישול 4.
ג. ירקות המוחזקים כוודאי נגועים בתולעים - אסורים אפילו בדיעבד, ויש מי שהתירם באכילה אם ניקה, והתולעים לא ניכרים לעין ללא חיפוש מדוקדק 5.


______________________________
1 שו"ע יו"ד (סי' פד, ח).
2 הבנת הפוסקים בדברי ה"משכנות יעקב" (יו"ד סי' טז-יז).
3 שו"ת "שבט הלוי" (ח"ד סי' פא, ח"ה סי' פה). וראה באריכות במאמר הרב י' פרידמן בתוך: "התורה והארץ" (כרך ב' עמ' 419). ויש לברר את המצב בתחום זה לגבי כל גידול וגידול בכל מקום ובכל ארץ.
4 בספר "בדיקת המזון כהלכה" (עמ' 182) התיר הרב שלמה זלמן אויערבאך לקנות אוכל שיש בו ירקות הנגועים ב"מיעוט המצוי", אם המזון בושל באקראי, ונראה דהוא הדין במתארח אצל אחר. וב"אגרות משה" (יו"ד סי' לה) דן בשאלה, אם מותר לקנות סלט-כרוב חי, מכיוון שחזקה שהחקלאים מרססים את הכרוב, ועקב הריסוס הוא נחשב בארה"ב לנקי מתולעים. ועם זאת סיים שבעל נפש יחמיר.
5 הרב ז. ויטמן, רבה של "תנובה", במאמר שפירסם ב"אמונת עתך" (גליון 37) טען להכשירם (וכ"ש ירקות הנגועים רק ב"מיעוט המצוי") לרמת כשרות רגילה (לא "מהדרין"), ובנה התירו לפי ההנחות:
א. בכהאי גוונא, שהאיסור לא ניכר לעין להדיא, נקרא תערובת ובטל בששים.
ב. בחרקים מאוסים כהאי גוונא, לא שייך דין בריה שאינה בטלה. עיין שם בגיליון 38 בתגובת הרבנים האוסרים.

קישור
http://eretzhemdah.org/newsletterArticle.asp?lang=he

כתבות נוספות