עסק אינטרנטי בשבת

בס"ד
שלום רב,

צדקת בהשערה שלך שיהיה לי קשה לתת לך תשובה.
אבל מכיוון שאני מעוניין לסייע לך חיפשתי מעט ומצאתי תשובה של הרב שלמה דיכובסקי בתחומין.

(להלן החלק הרלוונטי ולבסוף קישור לתשובה)

ו. השארת האתרים פתוחים בשבת
1. סיוע לעוברי עבירה
אופיו של האינטרנט, שהוא פתוח ללא הגבלה בכל ימות השבוע. באתר מסחרי מאפשר הדבר קניה בשבת. האם מותר להשאיר אתר כזה פתוח בשבת? האם כרוך הדבר באיסור משא ומתן בשבת, בסיוע לעוברי עבירה עד כדי הכשלת "לפני עיור" ובהנאה מחילול שבת? והאם יש לאסור זאת משום מראית עין וזלזול בשבת?

בנושא דומה נגע מאמרו של הרב אורי דסברג בתחומין יט (עמ' 363-349) הדן באי סגירתו של בנקומט בשבת. בפרק ה' שם הושווה דבר זה למכונות מכירה אוטומטיות, והובאה תשובתו של הר"י וייס בשו"ת מנחת-יצחק (ח"ט סי' כד) האוסר להשאיר בשבת מכונות כביסה שהלקוחות מפעילים אותן מעצמם. בנושא זה הובא ב"שמירת שבת כהלכתה" בשמו של ה"ר שלמה זלמן אוירבך (כט,כח): "חברה המשווקת מוצריה באמצעות אוטומטים כאלה (לממכר משקאות וכדומה), נכון שבעליה ידאגו שלא להשאיר את המיתקנים במצב תקין לשימוש, כדי שאנשים לא ישתמשו בהם בשבת, אם אמנם יש להניח שמחללי שבת ישתמשו בהם. אבל במקום שבו הקונים נכרים, מותר להשאירם במצב תקין לשימוש." בהערה ע, שם, הביא המחבר שמועה בשם הרש"ז אוירבך, "דאף דאסור ליתן מכשול ברחוב אף שרובם נכרים, וגם אסור למכור לנכרי בגד שאבד בו שעטנז, משום חששא שמא ימכרנו ליהודי, ואסור אף בעיר שרובה נכרים, מ"מ שאני התם שהבגד עצמו הוא גוף האיסור. משא"כ בנדון דידן, הרי זה דומה לפרה חורשת בשביעית, דקי"ל כבית הלל (שביעית ה,ח) שמותר למכור ליהודי חשוד, משום טעמא דאיכא למיתלי, ע"ש. ולפ"ז נראה דבנדון דידן מותר גם אם המשתמשים במיתקן הם יהודים, כי יש לתלות שלא ישתמשו במיתקנים אלו בשבת קודש, אלא רק לפני ואחרי שבת קודש. ומסתבר דמותר אף שהמיתקן הוא שלו. ואין לאסור משום שכר שבת, שהרי הדמים הם עבור המצרכים." כך כתב גם בשו"ת חלקת-יעקב ח"ב סי' קב.

מכונה אוטומטית למימכר משקאות אינה שונה עקרונית מאתר אינטרנט. בשני המקרים אין הבעלים עושים דבר; אלא הקונה ממנה בשבת הוא בלבד עובר עבירה. ואף שבשו"ת רבי עקיבא איגר סי' קנ"ח אסר לעשות קנין בחול, כאשר מתנה שהקנין יחול בשבת - הרי שגם קנין פסיבי אסור - אבל בשו"ת מהרם-שיק או"ח סי' קל"א חלק עליו. גם רע"א אסר זאת בהתנייה מפורשת, ולא בדבר סתמי. וכן נפסק בשו"ע או"ח שז,ד, שמותר לתת לגוי מעות מערב שבת, ובלבד שלא יאמר לו קנה בשבת. הרי, שללא התנייה מפורשת אין לאסור. על כל פנים באתרי מסחר באינטרנט אפשר להודיע מראש, שחשבונו של הקונה יחוייב רק לאחר השבת.

אשר לאיסור דאורייתא "לפני עור לא תתן מכשול" - מטעם זה אין לאסור, אלא בתרי עברי דנהרא, דהיינו, כאשר המוכשל לא היה יכול לעבור את העבירה ללא סיועו של המכשיל. אבל בנידוננו הרי אין אתרים מסחריים ללא תחליף, ולכל אתר ישנם מקבילים אחרים, שהרוצה לקנות יוכל לפנות אליהם.

2. שכר שבת
בענין שכר שבת כבר נכתב בנודע-ביהודה (מה"ת או"ח סי' כו), שנשים הטובלות במקוה משלמות לבעל המקוה במוצאי שבת, ואין כאן שכר שבת - "הרי שכר העצים ודאי מותר, דאטו מי שלוקח דבר מחברו בשבת, לא יפרע לו בחול?! וא"כ רשאי ליטול שכר בהבלעה עם שכר העצים. והרי המנהג פשוט, שהנשים הטובלות בשבת, שנותנות לבעל המקוה שכרו." גם באתר מסחרי באינטרנט הכסף משולם עבור המצרך, וכאשר משלמים לאחר השבת, והתשלום הוא עבור המצרך ולא עבור השירות בשבת, אין בעיה.

3. מראית עין וחשד
קיימת בעיה של מראית עין וחשד, וכפי שאסרו להשכיר מרחץ לגוי בשבת, אם נקרא עליו שם ישראל (שו"ע או"ח רמג,א). המאמר הנ"ל בתחומין נוגע גם בענין זה. אולם איסור זה נאמר רק במקום שיש חשד שהישראל עובד בשבת, או שהגוי עובד לפי ציוויו, אבל לא כשהפעולה הינה אוטומטית לחלוטין. הדבר נכון במיוחד אם יצויין, שהרכישה תתבצע רק לאחר השבת. אולי גם עדיף לתת אפשרות לביטול העסקה במוצאי שבת.

4. זלזול בשבת
בשו"ת אגרות-משה (או"ח ח"ד סי' ס וח"ה סי' כד,ה) נשאל הר"מ פיינשטיין על הפעלת תנור בשבת ע"י שעון שבת, והשיב: "יש טעם גדול לאסור מטעם אחר, דהא זילותא דשבת ואף זילותא דיו"ט הא אסרו בכמה דברים. וכיון שברור שאיכא זילותא דשבת הוא בכלל איסור זה ממילא, אף שלא אסרו ביחוד, דכל ענין זילותא הוא האיסור. וגם פשוט לע"ד, דעושה דבר שהוא זילותא לשבת הוא עובר בידים על חיוב הכבוד, שמשמע שהוא ג"כ חיוב התורה שנתפרשו ע"י הנביאים... שלכן מסתבר לע"ד שאסור להעמיד בערב שבת ע"י מורה שעות שיעשה העלעקטרי למחר מלאכה." בתשובה מאוחרת יותר (או"ח ח"ה סי' כד,ה) הוסיף: "ולעשות מלאכת בישול בשבת ע"י שעון חשמלי... ודאי אצלי שאין להתיר זה. ורק בהדלקה וכבוי הנרות דחשמל, שנהגו העם להתיר אין למחות, ואולי גם מותר לכתחילה. ואין למילף מזה לשאר דברים, אף שלא ידוע טעם לחלק."

כך כתב גם הר"י ברייש בשו"ת חלקת-יעקב (או"ח סי' ע) לגבי הפעלת מענה קולי בטלפון בשבת, לצורך קבלת הזמנות שתבוצענה במוצ"ש. הוא השיב: "על זה נאמר: חכמים הזהרו בדבריכם. בזמן שהטעכניק צועד כך צעדים קדימה, ויכול היות בימים קרובים לסדר חנות גדולה ע"י אוטומט, שהחנות תפתח מאליה לשעה הנדרש, והקונים יבואו לשם אף כשאין שום איש, דשם תתחלק הסחורה להקונים תמורת המעות שהם נותנים בשם.[4] ואם נזלזל בקדושת שבת בהיתרים של הטעכניק משום שהכל נעשה בעצמו, יצמח מזה חילול שבת גדול, שאדם בשבתו בבית המדרש או על שולחנו של סעודת שבת ומנגן זמירות לכבוד שבת, ועסקו או משרדו עובד בשבת עבורו כבימות החול... ולא דמי להיתר דאוטומט העומד בקרית חוצות בלי שם ובלי בעלות, שלא נודע למיהו שייך. אחרת היא כשאדם עושה דברים כאלה בביתו וברשותו... ובני, מנע רגלך מזה."

השיג עליו בשו"ת באר-משה (ח"ו קונטרס אלקטריק סי' נ): "ראיתי בתשובות חלקת-יעקב, שמתחילה כתב כמעט ככל דברי, דע"פ ההלכה אין מקום לאסור. אולם אח"כ עשה עצמו לדיני גזירה, וגוזר גזירה חדשה, שבודאי אין ביד שום רב, יהיה מי שיהיה, לגזור מעצמו גזירות חדשות. ובודאי אם גדולי הרבנים דזמנינו יגזרו גזירה ובהסכמה יעלו לגזור, בודאי נכוף ראשינו לקבל גזירתם; אבל רב יחידי בודאי אין בידו לגזור, וגם בודאי לא נקבל גזירתו."

הרי, שגדולי זמנינו התחבטו מאוד בנושא זה. הם לא מצאו הבחנות ברורות בין דברים שנהגו להיתר, כמו הדלקה וכבוי של חשמל בשבת ע"י שעון, לבין בישול ע"י שעון או הפעלת מזכירה אוטומטית. גם ענין הפעלת אתר אינטרנט בשבת אינו ברור. יש בו צדדים להקל, כיון שלא נעשית פעולה מכוונת להפעלת האתר בשבת - האתר פועל ממילא גם בימות החול - וגם משום שהכל יודעים, שפעולת האתר היא אוטומטית לחלוטין. מאידך גיסא, יש כאן פרהסיה גדולה, ויש חשש לזלזול בקדושת שבת.[5]

אולם יש מקום להבחין בין הנעשה באינטרנט לבין מערכות אוטומטיות אחרות. רוב המערכות האחרות פועלות לעיניהם של בני אדם, ולכן יש בדבר משום פרהסיא; באינטרנט נעשה השימוש בין האדם לבין עצמו. ועיין בזה בתחומין כ עמ' 422, במאמרו של הרב אורי דסברג: מערכות תיקשוב בנקאיות בשבת.

סוף דבר, לא ניתן לאסור השארת אתר אינטרנט פתוח בשבת, אולם יש בכך בוודאי טעם לפגם.

קישור
http://www.zomet.org.il/?CategoryID=257