התמודדת עם נפילה של תלמיד בנושא צניעות

שלום וברכה

הייתי מאוד רוצה לכתוב הדרכה מסודרת ונבונה בשאלה זו. אלא שאני לא חושב שבכלל ניתן לעשות דבר כזה – שכן אין מקרה דומה למשנהו, ואין קשר שנוצר בין בחור ובין ר"מ אחד יכול להידמות לאחר.
ברם, יש לי הצעה, וברשותך אנסה לממש אותה, והיא לרשום את נקודות ההנחה המופנות אליך, לאמור: אף שאין בידי להציע "מתכון" להתמודדות עם אתגר חינוכי זה, אני חושב שאני יכול לנסות ולהציע ארגז כלים שחשוב שלר"מ יהיה, ואני מעריך כי אם ארגז הכלים הזה יהיה בידך – תוכל לנווט בעזרתו בכל מקרה לגופו. אכתוב בראשי פרקים בלבד, וכל נקודה מאפשרת הארכה – ואם תרצה, אנא שוב.

א. בראש ובראשונה נקודת המוצא שלך צריכה להיות שהבחור הזה טבעי ונורמאלי. הכוח המיני שקיים באדם הוא חלק בלתי נפרד מזהותו, והעובדה שהוא חבר של מישהי, ובעקבות כך משתוקק למגע איתה – הוא הבריאות הנפשית שלו. תאר לך שזה היה להפך – שמישהו היה קשור במישהי שנתיים, וכלל לא רוצה במגע פיזי איתה. אז זו הייתה מחלה. הכמיהה למגע עצמה אינה תוצאה של המתירנות אלא חלק בלתי נפרד מהדרך בה ברא אותו הקב"ה. המתירנות היא כמובן חלק מהקושי הגדול להתמודד עם המשיכה הזו, אולם לא היא יצרה אותה. נראה לי כי רק אם תצא מנקודת הנחה כזו – תוכל בכלל להתמודד עם המציאות הזו, ולהכניס את הבחור לעולם של תיקון.
ב. נקודת מוצא מקבילה צריכה להיות שהממד הגופני הזה הוא אסור. הוא מנוגד לציווי בתורה, ולא זו בלבד, אלא שאין מדובר ב"חוק" לא ברור ובלתי נתפס, כי אם באמירה רחבת היקף של התורה, החותרת לקשר גופני כאשר הוא חלק בלתי נפרד מחיי נישואין, ומאפשר לחיות אותו בקדושה ובטהרה. בדרכים שונות ניתן לבאר את האיסור הזה. המבקש ללכת בדרכה של תורה בקשר הראוי בין המינים – חייב ללכת בדרכה של תורה. נכון יהיה גם לתאר את הדברים בעיקר בשפה החיובית: לאיזה קומות גבוהות אפשר להגיע בדרכה של תורה.
ג. אדגיש כי כפי שאמרתי בראיון בטלוויזיה אני חושב שצריך להוציא מהשפה שלנו את הביטוי "שמירת נגיעה". הביטוי הזה מזיק יותר מאשר בונה. הוא מתאר מצב כאילו החריג הוא זה שאינו בא במגע פיזי, ואילו הנורמה היא הפוכה, וזה תיאור בעייתי מאוד. לא זו בלבד, אלא שהוא מדגיש את השלילה שבמגע, ולא את החיוב שבקדושה ובטהרה, ובשל כך הוא כאמור גורם נזק יותר מאשר תועלת. ההתנהגות בקדושה ובטהרה צריכה להיות הנורמה. לא החריג. אני מציע לך לא להשתמש בביטוי זה.
ד. במבט רחב יותר על הבחור חשוב שחלק מנקודת ההנחה שלך תהיה הבחור כמכלול. אורבת לך סכנה שאתה "תינעל" על העובדה שהוא אינו נוהג כשורה בהלכות צניעות, ולא תוכל לראות את כל הבחור, ואת כל עולמו, שאיפותיו, תשוקותיו, רוחניותו, חסרונותיו וכדו'. אל תשכח לרגע להסתכל על הכל ביחד. אז אפשר שתפגוש בחור ירא שמיים, גומל חסדים, בעל מידות, לומד תורה, מקיים מצוות וכדו' – שנכשל בתחום מסוים, ולא תתן לעצמך להתבונן דרך נקודה אחת בעייתית שלו על כל אישיותו.
ה. במבט רחב יותר על התורה – חשוב שחלק מנקודת ההנחה שלך תהיה התורה כמכלול. אל תהיה כאלה הסוברים שמשעה שהוא נפל בסיפור הזה – אין לו תקומה, ושום דבר אחר שהוא עושה אינו ראוי מבחינה תורנית. אל תשכח לרגע כי ההלכה כוללת בתוכה עולם רחב ועשיר, ועל כן אל תעמיד את כל העולם הרוחני על דבר זה, כגון במשפטים "איזה ערך יש לתלמוד תורה שלך או ליושרה שלך – אם אתה חוטא בחטא של עריות".
ו. מאידך גיסא, אל תשתמש במבט רחב וכולל זה כבסיס להתחמקות מהתמודדות עם הנושא עצמו. מוטל עליך למצוא את הנתיב הראוי להביא אותו לחיי קדושה וצניעות, ולא להסתפק בכך שהוא "בחור טוב" בתחומים אחרים.
ז. המצפן העיקרי שלך צריך להיות עולם התיקון. שאל את עצמך איך אתה יכול להביא אותו להיות במהלך מתמיד של תיקון. מ"אורות התשובה" למדנו את השפה הזו, וגם את הידיעה העמוקה שאפשר ללכת קמעא קמעא, ומה שאפשר לתקן עכשיו – מתקנים עכשיו, ומה שבנתיים אי אפשר – מתקנים אחר כך. כל פעולה שלך וכל שיחה איתו – תהא מכוונת לעולם הזה, ולא לעולם של הייאוש, או הענישה, או כל עולם אחר.
ח. למד כיצד להיות זה שמסייע לו לחלץ את התיקון מעצמו. אל תהיה זה שיש לו סגולות, או דרכים מובהקות, או פטנטים להתמודדות עם המצב המורכב בו הוא נמצא. תהא זה שיודע לסייע לו לבנות את הסולם שלו, ובדרך שהוא יסלול לעצמו הוא ימצא את האור ואת התיקון.
ט. אל תיכנס לשאלה האם חברות בגיל הנעורים היא טובה או רעה. הוא שם. אם הוא יחלץ מעצמו את ההתנתקות כאפשרות יחידה וריאלית שעומדת בפניו – הוא ילך בדרכו זו; אולם, אם החברות בין השניים היא עובדה קיימת – אל תתיימר לפרק אותה. כלל לא בטוח שזה הדבר הטוב מבחינה רוחנית כוללת, במקום בו הוא נמצא עתה. המשך בדרך שהוצעה לעיל – לנתב אותו לתור אחר הדרך שלו העולה בית אל.
י. אם הוא לא מוצא עדיין דרך שכזו – הצע לו להתקדם לתקופת זמן מסוים בתחומים אחרים. יותר תורה. יותר תפילה. יותר תיקון מידות. יותר זהירות בלשון הרע. הקפדה על ציצית. כל תחום שמכניס אותו לעולם של התקדמות והתעלות. וקבע איתו שוב בעוד כמה זמן – לצעדים הבאים.
יא. תאהב אותו. בלי זה – זה לא ילך; תגיע למקומו. בלי זה – זה לא ילך.
ואם תלמד אותי עוד נקודות מוצא לארגז הכלים – אשמח.

כל טוב ובהצלחה