שאלה
שלום חברים מקשיבים ותודה רבה על האתר המקסים הזה שלכם.. בהזדמנות זו אגיד תודה על העצות החכמות שלכם שכבר מלוות אותי כ3 שנים מאז שהכרתי את האתר שלכם..יש לי שאלה, בזמן האחרון אני חושבת הרבה על עצם העובדה שרוב החיים שלנו אנו לא עוסקים בלימוד תורה ו תיקון ( בכל אופן אני) אני מרגישה שהחיים שלי הם מירוץ סביב עניינים של חול לדוגמא מבחן גדול במתמטיקה.. או לדוגמא עכשיו המון מהזמן שלי הולך על חזרות להכתרה. פתאום עצרתי רגע לחשוב והבנתי שהקשר שלי עם ה' מסתכם בתפילה( משמעותית) ביום ושיעור תורה כפעם בשבוע. האם יש ערך בכלל להתקדמות שלי בעולם הזה, התקדמות שהיא לא במובנים של תורה? לדוגמא התקדמות אקדמאית, חיזוק קשרים חברתיים.. ? אני מאוד מוטרדת מהשאלה הזו.אני לרגע מרגישה שאין משמעות לשעות האינסופית בחזרות להכתרה או למאמץ העילאי שלי בלמידה למבחן.. האם אני באמת צריכה להרגיש ככה?תודה רבה לכם!!!
תשובה
שלום לשואלת היקרה.
שאלת שאלה מאד עמוקה וחשובה ואני אנסה להתייחס אליה. לפני שאני עונה - כל הכבוד על תשומת הלב לזמן שלך - זה ממש לא מובן מאליו..
את צודקת לגמרי שחלק גדול מהחיים שלנו הם חיים של ´חול´. בסופו של דבר, אנחנו בני אדם ויש לנו הרבה ענינים שמעסיקים אותנו ומטרידים אותנו גם אם הם לא בדיוק ענינים של קודש.
מצד שני, צריך לשים לב, שרוב עניני ה´חול´ הם ענינים שחיוניים עבורינו. אנחנו צריכים ללמוד לבגרות כדי לרכוש מקצוע לחיים כדי שנוכל להתפרנס. אנחנו זקוקים לחברים כדי לשתף אותם וכדי לעזור ולהעזר בהם וכן הלאה.
כמובן, יש גם עניני חול שהם ´מותרות´. אנחנו יכולים להסתדר בלעדיהם. האם זה אומר שלא טוב לעסוק בהם? לא בהכרח. השאלה היא מה היינו עושים במקום, השאלה עד כמה זה משהו ´זמני´ ועד כמה באופן קבוע את עוסקת בכך וכן הלאה.
לכן, ביחס למאמץ העילאי שלך למבחן - הוא בהחלט מאד מוצדק והוא גם מרגיל אותך למאמץ באופן כללי בחיים. ביחס לחזרות להכתרה, זה באמת לא דבר שהוא נצרך, אבל זה לא משהו פסול, ואם את נהנית מכך זה בסדר גמור. כמובן, אם את יכולה להוסיף תפילה ביום, או להוסיף שיעורי תורה, להוסיף לימוד עצמי מדי יום - זה דבר נפלא ועצום
ברכה והצלחה
טוביה
tsbias1@gmail.com