הרב אבינר והבית היהודי

שלום וברכה

אני לא מבין למה אני צריך לענות על השאלה הזו.
הרב אבינר רשאי לכתוב את מה שהוא רוצה. אם הוא חושב שצריך לכתוב התקפות על מדיניות מפלגה פוליטית וחושב שהיא צריכה לציית למישהו - שיכתוב את מה שהוא מאמין בו.
כל אחד רשאי לחשוב את מה שהוא רוצה. לכתוב את מה שהוא רוצה. לטעון את מה שהוא רוצה (אני מדגיש כי דבריי נוגעים לתחום העמדות ולא לתחום העובדות).
ובד בבד, על מפלגת הבית היהודי להחליט איך היא רוצה לנהל את ענייניה - האם לציית לגורמים מחוצה לה, ואם כן - למי וכדו'. כשתחליט - שתודיע לבוחר, וכל אחד יבחר את מה שהוא חושב לנכון לעשות.

ואין שום סיבה שבעולם שאני צריך להתייחס לטענות בעד ונגד ה"בית היהודי". ההפרדה בין רבנות לפוליטיקה מעשית (לא ברמת העקרונות) נראית בעיני חיונית יותר מתמיד, על רקע חילול כבודו של הרב עובדיה יוסף הי"ו.

הדבר היחיד שחשוב בעיניי הוא הדבר ההלכתי, המוסרי והאתי. אני שב וטוען הוא שאת כל הדברים האלה כל מפלגה, ובתוכן ה"בית היהודי", צריכים להגיד לבוחרים לפני הבחירות, ולאחר הבחירות לממש את מה שהם הבטיחו. אם ה"בית היהודי" רוצה לציית לרב אבינר, לרבנות הראשית, לרב דרוקמן, לוועדת רבנים, לרבני צהר, למועצת גדולי התורה - למי שלא יהיה, שתודיע מראש, ושתמלא אחר התחייבותה.
אם היא רוצה לקבוע את המדיניות שלה במוסדות המפלגה - שתודיע על כך מראש, ותממש את הדרך הזו בפועל.
טענתי ההלכתית המוסרית והאתית היא שהקולות של המפלגה שייכים לגורם אחד בלבד - לבוחרים שלה, והמפלגה חייבת למלא אחר רצון בוחריה, ולא אחר רצון של שום גורם אחר מאשר בוחריה. אין דרך לדעת את רצון בוחריה מלבד ההתחייבות לפני הבחירות ובקשת האמון של הבוחר, ומכאן והלאה היא חייבת למלא את זה. חברי כנסת שהבטיחו דבר אחד לפני הבחירות ועושים את ההפך מועלים וגונבים את השליחות שהוטלה עליהם, והם לא ראוים לתפקידם.
כדי להסיר ספק, דברים דומים אמרתי ברדיו ביום חמישי ברשת ב גם על ליברמן. המראיין ביקש לשמוע ממני ביקורת על הזיזג של ליברמן, ואני טענתי כי אם ליברמן רוצה לשנות את דעתו - דווקא עכשיו זה הזמן. שיציג את דמותו החדשה בפני הבוחר, ויבקש את אמון הבוחר, ויממש את הדמות החדשה לאחר הבחירות.
לאמור: טענתי היא עקבית ושיטתית, ולא נוטה לאחת העמדות מסיבות לא ענייניות, אלא רק בדרך בה הפוליטיקה צריכה להתנהל בצדק וביושר.


כל טוב