העדפת שירות לאומי על צבא

לק"י

לשואלת היקרה שלום!
אולי זה נראה בהתחלה מוזר שבן הוא זה שעונה, הרי מה הוא מבין בשירות לאומי?
אך אני מאמין שדווקא הדברים שאעלה פה יוכלו לעזור.
למה רק לעזור?
אהיה כנה, אין תשובה משתקת, בדיוק כשם שאין תשובה משתקת לצד השני.
אתחיל מהסיפור על אותה הבת שהלכה לשרת בצבא והתחילה לכתוב ולדבר בטלפון בשבת.
אשריה!
למה?
ייתכן והיא נמצאת בתפקיד כזה או אחר שמחייב אותה לעשות זאת למען ביטחון המדינה ובעזהי"ת היא קיבלה את ההסכמה וההדרכה ההלכתית הנכונה כדי לעשות את זה.
למה נאי פותח את זה?
כי זה נראה כמו "גוועלאד! היא כותבת ומדברת בטלפון בשבת!" כשבפועל זה משהו אחר.
הרבה פעמים אומרים שבנות שירות הן לא עושות הרבה – סך הכל אולי עוזרות לכמה תלמידים, אולי עוזרות לכמה זקנים. מי יודע? אולי במקום כלשהו תרמו משהו ובאמת העמיקו בערכי היהדות או בידיעת הארץ וכד´.
משפטים ששומעים, אך האם זה רק "רק"?
לא תמיד אנחנו רואים את המפנה שגורמים בחיים של אחרים, גם אם נמצאים איתם למשך שנתיים.
בשלב מסוים הכל הופך להיות כל כך טבעי.
אלא מה יש פה משהו שהוא גדול מאוד. יש פה יצירת חיות שהיא אחרת.
הצבא לא עוסק בכך בגדול, אלא בביטחון הפיזי של המדינה.
בת שירות הרבה פעמים עוסקת בביטחון הרוחני של האומה, גם אם היא סך הכל בת שירות באיזה בית חולים כזה או אחר.
היא תורמת לא פחות למאמצים ויוצא לא מעט שאף אם הן נוסעות לבית לשבת או חוזרות בצהרים לדירת שירות, הרי שכל זמנן מוקדש למען עם ישראל והן פועלות לא מעט ביותר אינטנסיביות מאשר לא מעט מהחיילים, אף אלו שמוגדרים כלוחמים.
האם מה שהן עושות לא נזקק?
גם היום, בגני הילדים שיש בהן בנות שירות, הן עושות עבודת קודש!
אפשר לעמוד בצד ולהגיד "יאללה, תמשיכי לגזור כמה דפים ולהגיד שזה אידאלי והכי חשוב!", אך כמה באמת מי שאומר את המשפט הזה באמת מכיר לעומק את עבודת בנות השירות ומה שהן מחוללות.
נכון, הצבא יכול להיות קוסם כי לכאורה כל הזמן לובשים מדים וייצוגיים. יש מספר אישי ומרגישים חלק ממערכת גדולה, אך לא זה מה שיכריע מה יותר חשוב.
בהלכות מלכים ומלחמותיהם ברמב"ם אנו פוגשים הלכה מעניינת:
"ומחצית הבזה חולקין אותה כל אנשי הצבא ביחד עם העם היושבין על הכלים במחנה לשמרם חולקין בשוה, שנאמר "כי כחלק היורד במלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדיו יחלוקו (שמואל א´, פרק ל´, פסוק כ"ד)" (הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרק ד´, הלכה ט´).
למה אני מביא את הדברים האלה?
כי כולם רוצים להיות הפייטרים שבראש ונוטים לזלזל באותם חבר´ה שנשארים מאחור ודואגים למחנה, אולי דואגים למחנה לא רק בעת מלחמה אלא גם בזמן שיגרה ומתוך הכנת העם לכך.
נותים לחלק בין "החיילים האמיתיים" לאותם שמוגדרים "חיילים ג´ובניקים", כשהם בעצם חיילים עורפיים או תומכי לחימה.
יש פה חידוש שכל מי שתורם למערך הלחימה בישראל חלקו שווה בשווה, ואמנם פה זה בביזה ובשלל אך כנראה גם בשייכות.
התפקידים שאליהן אתן כבנות שירות נשלחות הן חלק מההסתכלות הכללית של הכנת העם ואשריכן שאתן נושאות בעול במקומות שהרבה מזלזלים בהן, מקומות שאפילו הג´ובניק נחשב למשהו מעודף, אך דווקא לשם אתן הולכות ומאירות!
אשריך על כך שאת הולכת מתוך בחירה שלך להקדיש את זמנך למען עם ישראל!
מי יתן וה´ ישלם לך את שכרך ובעזהי"ת כשתתחילי בתהליך של המיונים שנה הבאה, ממש כעת חיה, שה´ יכוון אותך ותגיעי למקום שבו לא רק תמצי את הכוחות הגלומים בך, אלא גם תהני ותהיי שמחה באשר את עושה.
אם תרצי שנרחיב סביב מה שכתבנו, או שתרצי לשאול שאלות בנושאים אחרים, את תמיד מוזמנת לפנות ולשאול.
ישר כח גדול,
נתנאל
netanelweil@gmail.com