שאלה
שלום קוראים לי ... ואני בת 16 וחצי, הכרתי מישהו בן 20 לפני חצי שנה בן אדם מדהיים ומכבד ששומר עליי וממש ילד טוב.. והתאהבתי בו וגם הוא בי ונהיינו ביחד והקשר שלנו היה מצוין והרגשנו שזה קשר שלא יפסיק לעולם כי הוא גם כבר בוגר ואחד שרוצה קשר רציני וגם אני. אתמול נפרדתי ממנו וממש ממש קשה לי, סיבת הפרידה היא ההורים שלי. הם לא מסכימים שיהיה לי חבר בגיל כזה ושאני יצא עכשיו עם מישהו ובכלל שהוא בן 20 הם לא יסכימו בשום צורה ולא ירצו את זה.. לכן החלטתי שאני נפרדת ממנו משום שכל יציאה איתו הייתי צריכה לשקר לאמא שלי לאן אני הולכת הייתי בפחדים שאולי מישהו יראה אותי איתו בחוץ שהכל יתגלה וכבר לא יכולתי להכיל את זה בתוכי ואמרתי שזהו.. הוא אמר לי שאפשר להוריד בכמות היציאות שזה קשר שחבל להפסיד כי הוא גדול , ואני מרגישה שהפסדתי משהו גדול מאוד משהו אמיתי הדמעות לא מפסיקות לרדת כי אני ממש רוצה אותו איתי ושלי ולא מתאפשר לנו, קשה לי מאוד כי אני אהבתי אותו מאוד ואין לי חשק לכלום! מה לעשות?
תשובה
שלום וברכה
הכאב גדול.
אני לא מומחה בתחום, ולא יכול להדריך אותך מה לעשות.
נראה לי כי האדם הטוב ביותר שיכול לגאול אותך ממצוקתך – הוא את בעצמך.
את זו שיכולה לחלץ מעצמך את הדברים הנכונים לעשות עכשיו. אנחנו מוצאים בחיים את עצמנו במצבים רבים בהם ננעלת דלת בפנינו, אף שהיא חוסמת דברים שאנו בטוחים שהם הטובים ביותר לנו. כעת הדלת הזו ננעלה, וזו כנראה לא תהיה הדלת היחידה שתינעל בפנייך בחיים. התייצבי מול המציאות הזו, ותנסי אפוא לחפש עכשיו דלתות אחרות, ומקומות אחרים בהם תוכלי להיכנס, ולמצוא את הדברים הטובים שבחייך.
וכשתגיעי לגיל נישואין יהיה טוב שתיפתינה בפנייך דלתות חדשות.
ואם את זקוקה לעזרה נוספת – אולי יהיה נכון לדבר עם היועצת על כך, כיוון שזה התחום המקצועי שלה ?
כל טוב והרבה אור