שאלה
[סיכום מתוך הספר "חיי שנה" – הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ]
י"ט כסלו, מוכר מאיזשהו מקום?
אז רק בשביל הידע הכללי:
יום י"ט כסלו – "[ראש השנה לחסידות]", או בשמו האחר – "[חג הגאולה]", [נקבע] ליום חג בקרב חסידי חב"ד, מעת שחרורו של אדמו"ר הזקן, "[בעל התניא]" ממאסרו בפטרבורג.
אבל – [חגיגת] היום הזה נקבעה מעת שכתב [רבי שלמה דובער מליובאוויטש], הרש"ב, את המכתבים על י"ט כסלו, ועל האופנים בו יש לחוג אותו.
ראש השנה? גאולה?
מה שייכות ההגדרות האלה למאורע שעליו מתבוססת החגיגה?
אפשר להגיד [בפשטות], שביום בו שוחרר אדמו"ר הזקן מהמאסר ומעונש סכנת נפשות של ממש, וזוכה מההאשמות שהאשימו אותו – עבור כל החסידים שלו בכל מקומותיהם, יום זה ייזכר כ[יום תשועה/ים גאולה] של מנהיג ישראל וכל הנלווים אליו.
[פירוש שני הוא]: שידוע שעל נס שנעשה לאדם, מחויבים צאצאיו ותלמידיו לברך על זיכרון הנס [בשם ומלכות].
ואילו, בנס שנעשה לאדם מסוים בדורו – עוד יותר אם מעורב בזה [קידוש השם] – חובה על [כל אחד מישראל] לברך על נס זה.
[כל אחד מהחסידים לדורותיהם] הם תלמידי אדמו"ר הזקן, כי "[ממימיו הם שותים]" (=מתורתו לומדים), וחיוב הברכה עליהם.
ומכיוון שהיה מעורב בזה קידוש שם שמים ענקי – כך כל ישראל חייבים לברך!
וקצת היסטוריה:
באותם ימים הייתה [שנאת אחים] בין חסידים למתנגדים, שהתבטאה בהחרמות, הלשנות ובאופנים אחרים.
ההלשנה על אדמו"ר הזקן, למרות שהייתה מעשה יחידים, ביטאה את רוח השנאה ואת החרפת המצב הרוחני, שיכול היה להגיע ל[מלחמת אחים] ממשית.
אלא, שבמבט אחר, המאסר והמשפט היו יכולים להיות כעין [מבחן] לקראת פעולה בקנה מידה רחב יותר.
אם היה אדמו"ר הזקן יוצא אשם – הממשלה הצארית הייתה מדכאת ומשמידה לגמרי ביד חזקה את כל החסידות בכל ענפיה.
משפט אדמו"ר הזקן היה בעצם "[משפט החסידות]", וכשזוכתה החסידות – נשברו הקטרוגים שיצאו נגדה, ויצאה מהמצוק של מתנגדיה – מבית ומחוץ.
את שחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר בי"ט כסלו (למרות שהיה מאסר נוסף לאחר מכן), אפשר לראות כ[סיומה של המחלוקת הגדולה] נגד החסידות.
המלחמה הפעילה, והניסיון להוציא את החסידים מתוך כלל ישראל נפסקו למעשה.
והמתנגדים לחסידות התחילו להתייחס אליה בכבוד – כ[אחת ממחנות ישראל], שהעם היהודי מורכב ממנו.
מבחינה זאת, "ראש השנה לחסידות