שאל את הרב

בודדה - מרגישה צורך לחברה שתחזק אותי

חדשות כיפה חברים מקשיבים 07/12/14 23:03 טו בכסלו התשעה

שאלה

לחברים מקשיבים היקרים שלום רב,

אין אף מישהי שאני חושבת עליה שאני יכולה לשתף אותה בכל מיני דברים שעוברים עליי. כמו שקראתי במאמר אחד באתר שלכם- כי זה דברים גדולים שאני מרגישה שלא יבינו אותי. אני לא מחפשת עוד חברה לכיף, לצחוקים, אני מחפשת חברת נפש, חברה אמיתית. אחת כזו שתכיר אותי באמת את כל הצדדים שבי, שתאהב את מי שאני באמת באמת,ותראה עליי מבחוץ ותדע מה עובר עליי מבפנים.

שמצד אחד ברור שאני אתחבר אליה בכל הקטע של הצחוקים והכל, אבל שהיא כמוני תעבור את הדברים הרוחניים בערך.כן יצא לי שחנ"שים עם בנות ,ששיתפתי על דברים שקשה לי גם בקטע הרוחני ואמרתי רגשות.. אבל אף 1 זה לא כאילו שאני מרגישה שהיא עוברת את זה כמוני, שמבינה תנשמה שלי באמת. אני רוצה חברה אמיתית. כזאת שאני יודעת שאחרי שייפרדו דרכינו לאחר התיכון נישאר חברות נפש. אני מייחלת לחברה הזו מאז שאני זוכרת את עצמי. ואני כ"כ רוצה אותה.ואני פשוט לא מוצאת. זה כאילו שאין אף אחת שמתאימה. כי הבנות שבאופן טבעי אני מתחברת /התחברתי אליהן היום לא מתאימות להיות חברות שלי. כי אני נהייתי יותר דוסה..והבנות שכאילו יותר "דוסות" -אני לא מתחברת אליהן כ"כ בחיבור טבעי- באופי. אז אני כן חברה של הבנות שאני מתחברת באופן טבעי, אבל אין בדיוק את הקטע הרוחני. וכאילו כל התהליך הזה של ההתחזקות היה לבד,ואני די עמוק בו ועשיתי דרך די ארוכה לבד..ולא הייתה לי שותפה ואני מרגישה שאולי אין דרך שמישהי תבין באמת את כל מה שעובר עליי.זה עכשיו, אבל עוד מלפני זה

שנים שנים עוד מלפני אני כותבת לי רשימות של בנות שאולי מתאימות,בוחנת אחת אחת..מדמיינת את חברת הנפש שתהיה לי.זאת שנעשה הכל ביחד. איפה את?! את קיימת?! קשה לי!

אני מתפרקת פה! ומאס לי לבד!

אני לא מבינה אם זה אני היחידה שככה. אם זה נורמלי. ואם יש את מה שאני מתארת בכלל לאנשים? איך הם מוצאים? וזה בכלל הגיוני שתהיה חברה כזו? אני פשוט לא מוצאת...וכן, כן התייעצתי עם מישהי שעזרה לי באמת בדברים אוחניים אבל היא לא בגיל שלי,ואנחנו לא חברות...לא תמיד אני מרגישה את הצורך הזה, רוב הזמן זה מודחק, אבל מדי פעם זה צף לי.

תודה גדולה

מראש

תשובה

שלום לך,
לכולנו יש צורך בסיסי לשיתוף,
להזדהות,
להבנה,
שיהיה מישהו שיקשיב לנו ונוכל לחלוק איתו מחשבות וחוויות,
אצל כל אחד זה מגיע קצת במינון אחר,
אבל במיוחד בגל שבו את נמצאת זה קיים.
את בגיל שבו אתת מפתחת את הזהות והאישיות המיוחדת שלך,
את מנסה לזהות מהם הכוחות והכישורים המיוחדים לך,
ומאוד מובן הצורך לחלוק עם עוד מישהי את אותם גילויים,
למצוא מישהי שתהיה שותפה לדרך שאת עושה.
ממה שאת כותבת, נראה שיש בנות וחברות שהולכות לצידך,
אבל את עדיין מרגישה שזה חסר,
ששותפה אמיתית עוד לא מצאת למרות כל החיפושים ואני מאוד מבינה את התסכול מכך.
הרבה פעמים הבדידות הזו נובעת מעומק ופנימיות מאוד גדולים שקיימים בתוכך שמחכים שיחשפו אותם, שיוציאו אותם לפועל.
ושמאוד קשה למצוא להם שותפים בשלב שבו את נמצאת.
נכון שיותר פשוט שיש מישהו מבחוץ שאיתך וששותף לצורך שלך להוציא אותם לפועל, שחברות ומשפחה מזהים את הפנימיות והכוחות ושלך וביחד אתם מוציאים אותם לפועל,
אבל יכול להיות שבשביל המיוחד שלך, שהקב"ה סלל לך, את הדברים האלו את צריכה להוציא לפועל בעצמך.
לנסות למצוא סיפוק דווקא בתהליך המיוחד שאת עוברת עם עצמך,
להשפיע את הכוחות האלו שיש בך בצורה של נתינה, עשיה, התנדבות וכו,
מה זה אומר ומה אפשר לעשות עם זה?
לחשוב במה את טובה,
אילו עוד כשרונות הקב"ה שם בך,
במה את יכולה לתרום,
יכול היות שעשייה כזו תתן לך מענה מסוים לצורך החברתי שקיים בך ומעבר לכך,
תיתן לך פתח למקום חדש שבו תוכלי למצוא מכנה משותף אחר עם חברות.
זה נשמע קצת מלאכותי להתחיל לחפש מה לעשות,
אבל הרבה פעמים עשייה עוזרת לנו לנווט את הכוחות למקומות טובים ונכונים, ומוציאה אותנו משקיעה במחשבות והרהורים.
אני לא חושבת שכולן זוכות לחברת נפש,
הרבה לא,
כי זה באמת מאוד קשה למצוא חברה כזו,
כי הרי כל אחת מאיתנו שונה,ועם מסלול אחר בעולם,
הגעת לעולם הזה עם תפקיד שמיועד לך, עם חסר שאת צריכה למלא,
וכנראה הקב"ה רוצה לאותת לך שהגיע הזמן להכנס עוד עמוק פנימה לנשמה שלך ולהוציא עוד ועוד כוחות מעצמך.
שדווקא מהקושי הזה,
דוקא שם טמון התפקיד שלך,
דווקא משם את צריכה לצמוח,
מהיכולת להמשיך הלאה מבלי שתהיה מישהי מבחוץ שתבין ותלווה תמיד,
ומהצורך למלא את הבדידות בעשיה ובנתינה.
תזכרי שהקב"ה איתך, גם כשקשה, ודווקא כשקשה,
ומאמין בך שמהקשיים האלו את תצמחי ,
וזה בע"ה יהפוך אותך ליותר ויותר מיוחדת.
בהצלחה רבה!
את מוזמנת לפנות אלי למייל,
נעמה tepernaama@gmail.com

כתבות נוספות