שאלה קצת מסובכת...משמעות החיים נקרא לה :/

שלום לך!
לא רק שאת לא צריכה להיות מזועזעת אלא זה אפילו מצוין שאת שואלת שאלות, כי מבחינתי אין דבר כזה שאלות כפירה, כדי להתקדם צריך לשאול, כדי לגדול צריך לשאול, לחפש להעמיק, לחקור, שאלת שאלה מצוינת! גם אני שואל שאלות, האדם הבריא שואל שאלות ועל ידי זה הוא מתפתח ומתרומם.
בשאלה אנסה ליצור איזה כללים שיבהירו את הנקודה ויעשו סדר במוח.
"למה ה´ ברא אותנו מלכתחילה?" זו שאלה עמוקה, וגם שאלה מכשילה, ולמה? כי מי שואל את השאלה הזאת? "האדם", נפש בתוך מסגרת של גוף, מוגבל ומצומצם, הבנה שכלית – לוגית כאן היא אינה יכולה בכלים המצומצמים שלה לדעת אותם, זה כמו להתיימר להגיע ולדעת מה מחשבתו של בורא עולם, שאנחנו רק טיפה מן הים, אמנם, יש לנו נשמה שהיא חלק אלוה ממעל, חלק ישיר מהקב"ה ששם אותו בתוך הגוף, ואותה נשמה היא נצחית ואינסופית, אבל שהיא כאן בעולם הזה, בגוף, אין לה אפשרות לדעת למה רצונו של ה´ לברוא עולם, כלומר בשבילנו זה עובדה מוגמרת, כמו לשאול , מה היה חמש דקות לפני שה´ ברא את הזמן?... ועשר דקות לפני?... ושעה לפני? ניחשת טוב... זו שאלה מכשילה כי לא היה דקות ולא שעות ולא חמש ולא עשר... היה נצח. אבל מאז שה´ ברא את הזמן זוהי עובדה מוגמרת, זה הכלי שאתו אנחנו עובדים.
הכלל הראשון הוא שאי אפשר לשאול מה שמחוץ לכלים ולתפיסה שלנו, מה שכן זה גם לא יעזור לנו כל כך, יש אמרה שאומרת אילו ידעתיו- ההייתיו , כלומר אילו ידעתי אותו אז הייתי כמותו, ומובן לנו שזה בלתי אפשרי להיות בורא עולם.
ובכן זה גם לא יעזור- למה? לא רק כי אין לזה שום תשובה שתספק אותך, אלא גם כי אין לזה שום תביעה מעשית או מוסרית, תחשבי, אם לא נדע, אז מה נעשה? נחריב ח"ו את העולם? נאבד את כול היקום? עכשיו נסיר מעל העולם כל אחריות? ברור שלא , גם על דעתך זה לא עולה.
ייאוש לא? קצת סבלנות והכול יסתדר...
[אם כן, אז מה "כן" השאלה?]
השאלה היא באמת מהי המשמעות שיש לנו בחיים? או שאלה יותר חריפה: האם יש לנו משמעות בעולם? (לא רק את שואלת שאלות של כפירה... גם אני...)
ולמה זו השאלה ? כי השאלה הזאת היא כבר יורדת לשאלות מוסריות , תכליתיות ומעשיות, פה, כאן, בעולם הזה, בתוך החיים שלנו, זה הדגש שאני רוצה להעביר.
אז הכלל השני: שאלותיי הם כלפי מה שנוגע אלי, ויש להם השלכות מעשיות ומוסריות לגבי תפיסת עולמי ובניין אישיותי, מה יקדם אותי ואת העולם?
עכשיו אפשר להתחיל לענות על השאלה,
ובכן, האם יש לעולם שלנו משמעות? נענה על דרך השלילה, נניח ח"ו שאין! כבר כל השאלות שלנו אח"כ כבר מיותרות, כבר אין לי שום תפקיד, שום תכלית, אין מטרה לעולם, וגם אין מושגים של טוב ורע , אין ערכים, אין שום דבר רציני, אין מידות, אין רוחניות, אין תפילה, אין דבקות בבורא, וגם אין תורה ומצוות, כי זה המסר הכי ברור שה´ נתן לנו איך לחיות בעולם הזה, והכל בלגן אחד גדול כמו שאמרת, אלא יש לנו מטרד אחד קטן שנקרא חיים אז נחפש איך כדאי לעבור אותו בשלום עם מינימום נזקים ומקסימום חוויות, מקסימום חייתיות ותאוות ירודות ויצרים חייתיים, כי אין שום משמעות ממילא אז למה להשקיע ובשביל מה?
ובכן, ברור לנו אחרי הניתוח הזה שעשינו, שיש לנו ערכים שמנחים אותנו, מדריכים ומלווים אותנו פה בעולם הזה, על דרך הישר, והשיא של הערכים והמידות בטובות, שיא המוסריות זה התורה, המצוות, המעשים טובים שה´ נתן לנו בתורתו, האמת והצדק, אם זה בניין המשפחה והזוגיות, אם זה במערכת המשפט, אם זה בבין אדם לחברו ולסביבה, בין אדם לקונו, לעמו ולארצו, את הכול התורה מקיפה ומבארת עד לפרטי הפרטים.
המטרה שלנו בעולם הזה אם כן, זה לגלות את כל מה שצפון בעולם, את הטוב הצפון, כדי שהעולם יגיע אל שלמותו ותיקונו, על יד זה שנהיה אור לגויים, ועל ידי כך העולם יהיה יותר טוב.
ואם כן, הבחירה היא בידינו, האם נקשיב למשמעות שיש בעולם, האם מה שינחה אותנו בעולם הזה זה הטוב? או שנשאיר את הכול לידי המקרה, ומה שינחה אותי בחיים זה התאוות הירודות שלי, במקום להעלות אותם למקומות חיוביים.
מה שענו לך, הם ענו טוב, רק לא לשאלה הראשונה , למה לכתחילה נבראנו, אלא לשאלה השנייה, מה המשמעות של העולם.
את המושג מלך וממלכה אנחנו מכירים, יש מלך ויש ממלכה וכל אחד מפרה את השני כדי להגיע לעולם מתוקן, ויש גם חוקים ותקנות של המלכות, כדי שהכול יתנהל בצורה תקינה, וכל צורה של המלכת המלך, קבלת מלכותו, היא מוסיפה, מפארת, מחזקת ומרוממת את תוקף מלכותו בממלכה, ויש מטרה, לא רק לא ליצור אנרלמוסיה (שהכול הפוך) , אלא גם ליצור עולם יותר מתוקן ויותר צודק.
על אותו עיקרון, יש לנו מושג, שנקרא טוב, המורה נתפסה במושג שהיא יכולה לגעת בו, להכיר בו שהוא קיים, ואז היא אמרה שה´ הוא טוב ורוצה להטיב, אז כאן המשמעות שה´ שם טוב בעולם, כדי שאנחנו נגלה אותו וגם לנו יהיה טוב וגם לעולם יהיה טוב שהטוב הוא המטרה, שהטוב יתגלה בכל כוחו, ואז העולם בעצמו נהיה טוב ויבוא על תיקונו דרך הטוב.
אם כן נחזור ונסכם (ונוסיף כלל שלישי ורביעי):
[הכלל הראשון] הוא שאי אפשר לשאול מה שמחוץ לכלים ולתפיסה שלנו, מה שכן זה גם לא יעזור לנו כל כך, יש אמרה שאומרת אילו ידעתיו- ההייתיו , כלומר אילו ידעתי אותו אז הייתי כמותו, ומובן לנו שזה בלתי אפשרי להיות בורא עולם.
[הכלל השני:] שאלותיי הם כלפי מה שנוגע אלי, ויש להם השלכות מעשיות ומוסריות לגבי תפיסת עולמי ובניין אישיותי, "מה יקדם אותי ואת העולם?"
[הכלל השלישי:] הבחירה שלנו האם להקשיב למה שהערכים מנחים אותנו לעשות אותנו ואת העולם טובים יותר, או שאין שום משמעות לעולם והתוצאות הם הרות אסון לנו לעולם.
[כלל רביעי:] שהגענו למסקנה שיש משמעות לעולם, אפשר להיתפס במושגים שאנחנו מכירים ושנוגעים אלינו ומשם להתרומם ולהיות יותר טובים ומחוזקים. כמו המושגים טוב, מלך וממלכה.
בברכה חן
chencorcos@gmail.com הזה המייל שלי לתגובות הארות והערות.