שאלה
שלום לכבוד הרב
בשנים האחרונות עולה בארץ שאלת יוקר המחיה, הקושי לחיות בכבוד ובגדול- הקושי הפיננסי להתקיים.
כבחורה צעירה ורוצה להאמין שערכית, אני נוטה להתווכח הרבה עם- בעיקר הוריי (לא דתיים) ומבוגרים אחרים שסובבים אותי, על מה יותר חשוב- שיהודים יגורו בארץ לעומת יוכלו להתקיים ב"כבוד"
יותר, בגולה.
אני מנסה לשכנע בנימוקים לא הלכתיים כי הם לא מדברים אליהם, אבל אני עדיין אני מוצאת את עצמי יושבת ותוהה מה אנשים בוגרים שלא מצליחים להתקיים מבחינה כלכלית בארץ- אמורים לעשות?
אם מדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה- איך זה מתיישב עם זה שאי אפשר להתקיים פה בכבוד? גם בצמצום גדול? ואיזה ערך עומד לפני איזה ערך אחר? היכלות לפרנס את המשפחה או החובה ליהודי לגור בארץ ישראל?
השאלות האלו חוזרות ומהדהדות בי וגורמות לי לפחד לגבי העתיד שלי מבחינה כלכלית- דווקא כי לי כל כך ברור שאין מקום אחר לגור בו..
תודה רבה ומקווה שהשאלה ברורה
תשובה
שלום לך ותזכי למצוות,
אקדים ואומר שאסור לפי ההלכה להתווכח עם הורים.
לגבי המגורים בארץ ישראל -
אדם צריך לגור בארץ ישראל אפילו בזמן רעב (רעב שאינו מגיע לפיקוח נפש) כשם שצריך להעדיף לגור בארץ ישראל גם בעיר שרובה עובדי עבודה זרה ולא בחוץ לארץ.
על הדברים הללו אני מציע לך לקרוא בעצמך במשנה תורה לרמבם ספר שופטים הלכות מלכים פרק חמישי
כל זה אינו קשור לאתחלתא דגאולה ונכון תמיד אפילו במחיר של גירושין אם אחד מבני הזוג רוצה לעלות לארץ והשני אינו רוצה להצטרף אליו.
בחלק מעדות ישראל החתן מתחייב כלפי אשתו, בחתונה, שהם יגורו בארץ ישראל.
לגבי המצב לגביו את שואלת -
יש כאן בעיה חמורה גם אישית ולצערי הרב גם לאומית:
מבחינה אישית - האדם רוצה לפרנסתו הרבה יותר. רמת החיים של השליש הנמוך של תושבי מדינת ישראל גבוה הרבה יותר מאשר רמת החיים של העשירים בארץ לפני כמה עשרות שנים. כל אחד מרגיש שהוא 'חייב' הרבה דברים - ואין הדבר כך. ברחוב בו גרתי בילדותי, באחת הערים הגדולות בארץ, חנו 2-3 מכוניות והיום לא ניתן ללכת שם מרוב צפיפות. היום כל ילד מקבל 'במבה' גם בימות החול ולא רק ממתק אחד בשבוע לכבוד שבת.
[האדם מרגיש שהוא חייב לצרוך הרבה] ולכן הוא חייב להרוויח הרבה וחס וחלילה [בלי הרבה דברי מותרות חייו אינם חיים].
מבחינה לאומית - זה גורם לכך שאנו מאבדים את עצמאותנו. כל שלטון שואף למצוא חן ולחלק עושר כספי לתושבים (אם אין לחם תקבלו DVD, מעמד הביניים הוא מי שנוסע לחו"ל פעם בכמה שנים וכד'.) הדברים הללו גורמים לנו [תלות גדולה באומות העולם ובעקבותיה אנו מאבדים את עצמאותה וזהותה של מדינת היהודים].
השיקול לכל פעולה ערכית ולאומית מושפע הרבה יותר מידי מהשיקולים הכלכלים. בגללם קברניטי המדינה מבטלים פרויקטים לאומיים. ועדה העוסקת בחינוך במדינה מורכבת מאנשי כלכלה ועוד ועוד.
[אם חפצי חיים אנו עלינו להגיע לעצמאות כלכלית:
במשפחה - בהסתפקות במועט.
במדינה - בהורדה משמעותית מאד של רמת החיים.]
סיכום
הדרך לפרנסה טובה למשפחות היא להחליט לצרוך פחות ואז השאלה שלך לא עולה בכלל. פשוט מחנכים את עצמנו לא לצרוך מותרות וחיים בשמחה ובצניעות כפי שנאמר "איזה הוא העשיר השמח בחלקו". העושר נקבע לפי שמחתך במה שיש לך ולא לפי מה שתאוות ליבך ועיניך גוררים אותך.
הדרך ל'היות עם חופשי בארצנו' היא בהורדת רמת חיים אל מתחת למה שהמדינה מסוגלת לייצר. לשים את ערכי האומה שלנו בראש מעייננו, ולא לצרוך ככל שניתן (לפעמים אפילו בשם פיתוח הכלכלה).
בהצלחה
דוד לוי
098987548
* יש בארץ חברות בודדות החיות כך ולצערי הן הולכות ונעלמות.