שאלה
שלום שמי ....בת 17.5 אני עוברת תקופה של יותר מחצי שנה שקשה לי ומשפיעה עלי.על מצבי הרוח שלי בעיקר. פעם לטוב ופעם לרע. מערער לי את הביטחון והראש שלי לא נמצא במקום בגלל זה. נורא קשה לי ככה. ומשום כך התחלתי לקרוא על נדרים ועל הצורך שלי לנדור כדי לשחרר את זה. אני יודעת בכל ליבי שאני יעמוד בנדר.כמובן שאני אנדור שאני יותר אתחזק ואלמד תורה. ראוי לציין שאני באה ממשפחה חילונית בקושי מסורתית רק אני נוהגת לקרוא כל לילה תהילים ולדבר הרבה עם השם. השאלה שלי האם אני חוטאת עצם זה שאני נודרת למרות שאני אקיים את הנדר? ואם הנדר שלי לא מתקבל אני בכל זאת חייבת לבצע את מה שהבטחתי?
תשובה
שלום וברכה
אני מבין היטב את המצב הקשה שעובר עלייך, ואת הניסיון למצוא דרך לצאת ממנו על ידי נדרים וכדו'.
ברם, אני מציע לך מאוד מאוד לא להיכנס לעולם של נדרים. ההלכה מאוד לא מעודדת נדרים, ואף כותבת במפורש כמה וכמה פעמים כי אין לידור; בשעה הנודרים אנו נכנסים לשדה מסוכן של מדרון שעלול להביא לאי-קיום הנדר, וזה כמובן חמור מאוד, ועוד דברים.
על כן, אני מבקש להציע לך שתי דרכים אחרות. הראשונה היא לעשות דברים טובים ומיוחדים מצד עצמם - לא בעזרת נדר, אלא מכוח ההחלטה היומיומית שלך. כל מעשה טוב שעושים - הוא מעשה שמקדם את האדם, ומקדם את זכויותיו. על המעשים הטובים להוסיף תפילה, שהם יעלו לרצון לפני ד', וייחשבו לך כאילו נדרת - וזה נראה לי הדבר היותר טוב לעשות במצב בו את נמצאת.
האם את יכולה ללכת בדרך זו ?
כל טוב