שאלה
שלום הרב. יש כמה שאלות באמונה שכבר הרבה מאוד זמן מציקות לי ו חיפשתי עליהן תשובות ולא מצאתי. אם אפשר אז בבקשה שהרב יענה עליהן בבהירות ו בפירוט עד כמה שניתן. 1. מה בדיוק ניתן למשה בהר סיני ומהי ההוכחה שזה ניתן לו, הרי מה שנאמר במעמד הר סיני לעיני כל ישראל אלו 10 הדיברות, ומניין לנו שגם כל שאר התורה ו התורה שבעל פה, 13 מידות שהתורה הנדרשת בהם וכו'- שגם הם ניתנו למשה? 2. מדוע אנו מחזיקים מהנביאים שבתנ"ך (כל הנביאים: ישעיה ירמיה, שמואל וכו' כנביאי אמת, הרי הם טוענים שקיבלו נבואה והיו יחידים, ומניין לנו שהם דוברי אמת? הרי גם האיסלאם והנצרות טוענים שישו ו מוחמד נבואתם אמת למרות שהיו יחידים? 3. שאלתי השנייה מתחברת לשאלה זו- מאיפה אנו יודעים שכל מיני פירושים לתורה ולגמרא הם נכונים? הרי לדוג' זה או שתוס' צודק או רש''י בפירושם לגמרא וכן לגבי הפירושים לתורה- מאיפה הרמב''ן ידע לדוגמה מה הפירוש לפסוק מסוים ושפירושו שלו הוא הנכון? הרי זה או שפירושו שלו נכון או של פרשן אחר, כי הרי קרה דבר מסוים במציאות ולא שני דברים שונים. שאלה זו מופנית גם לגבי אמוראים ותנאים- מניין להם שפירושם נכון, ואם התשובה היא לפי 13 מידות שהתורה נדרשת בהם, אז איך זה יכול להיות שיש כאלה המפרשים את אותו הפסוק אחרת? 4. שאלה אחרונה היא מאיפה אנו יודעים שכל מיני סיפורים שמסופרים בגמ' הם נכונים (לגבי תנאים וכו') ולא המצאה ח''ו? אם הרב יוכל לענות לי בפירוט ובביאור על כל השאלות האלו זה מאוד מאוד יעזור לי.. תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה
שאלות טובות כמו שלך העוסקות בנושאי אמונה עמוקים מחייבים דיון הרבה יותר ארוך ממה שהאתר הזה בנוי אליו. אתייחס אפוא בראשי פרקים בלבד, ואם תרצה להאריך – אשמח אם תשוב:
א. הדבר החשוב ביותר הוא בנושא מעמד הר סיני הוא האמונה כי ריבונו של עולם הופיע בקולו מן השמיים, לעיני כל עם ישראל. השאלה מה בדיוק ניתן במעמד הר סיני נתונה במחלוקת תנאים, אמוראים, ראשונים ואחרונים. הדעות די רחבות, מהעמדה הטוענת שכל התורה כולה וכל המצוות ניתנו למשה מסיני, ועד הדעה(לדוגמה של רבי יהודה החסיד) המלמדת שיש פסוקים ספורים בתורה שהושלמו הרבה אחרי מות משה. כאמור, אפשר אפוא להתווכח ולחלוק בשאלה מה בדיוק נאמר במעמד עצמו ומה מאוחר יותר, ועל כן קשה לענות על שאלתך בשיטה אחת.
ב. אמונתנו בנביאי האמת נובעת מכך שהם עמדו במבחני הנבואה. דבריהם לא זבו ריקם עד שהתברר שמה שהם אמרו אכן קרה, ועל כן אנו מתייחסים אליהם כנביאי אמת, בניגוד לשאר המתחזים לנביאים.
ג. ההנחה של "נכונים" אכן אינה קיימת. אין אנו יודעים אם פירוש מסוים לתורה הוא "נכון". אנו כמובן מעריכים כי גדולי התורה שלמדו את התורה כנראה כיוונו את הפירוש הנכון יותר, אולם אין אנו בטוחים. עם שאלה זו התמודד הרמב"ם, והוא ניסח את מה שכולם מסכימים עליו, שעולה גם מדברי האגדה בחז"ל ואולי גם מהתנ"ך עצמו: גם אם לא כיוונו את עצמנו לפירוש ה"נכון" – התורה ניתנה לנו כבני אדם, ואנו מחוייבים אפוא לקיים את התורה לאור הפירוש שבני אדם מפרשים את התורה. על כן, שתי סיבות מביאות אותנו לציית לדברי חכמים וקדמונים: האמונה בחכמתם וגדלותם ובמסורת שלהם, ועל כן אנו מניחים שהם כיוונו למקור התורה; הפסיקה המהותית כי גם אם לא כיוונו את דבריהם במדויק – אנו מחויבים לפירוש הזה, כי התורה ניתנה לבני אדם הלומדים אותה.
ד. אנחנו לא יודעים אם כל הסיפורים המסופרים בגמרא אכן אירעו. אפילו על חלק בתנ"ך אמרו חכמים שאפשר שהוא לא היה (איוב). השאלה האם זה היה או לא היה היא לא השאלה המטרידה אותנו, כי אם השאלה מדוע סיפרו חכמים את הסיפור הזה, ומה משמעותו הרוחנית.
כל טוב