שחיתות בישיבה

בס"ד

שלום לך
אני כואב את כאבך,כאשר אנחנו מביטים אל ראשי העם, אל דמויות אליהם נשאנו את עיניינו בעבודת המידות ולבסוף אנחנו מוצאים בהם שפלי נסיון ושפני התמודדות, עולה תחושה כאילו כל ההתקדמות לשווא. אמנם לפעמים אנחנו לא מבינים או מפרשים נכון דברים והייתי עד למספר מקרים בהם חשדות הופרכו לחלוטי, אך בתשובתי אתייחס להתמודדות שלך כאל מול דבר ודאי.

מי שמלמדת אותנו להתמודד נכון מול מציאות מורכבת שכזו היא חנה אשת אלקנה ואם שמואל. בעומדה מול אחד מצדיקי הדורות, עלי הכהן הגדול, אשר מתח עליה ביקורת כאשר חשב אותה לשיכורה, לא נבהלה מלהשיב לו "לא אדוני".
חז"ל מסבירים שהאמירה הזו היתה בוטה אף יותר "לא אדון אתה בדבר זה!", בלשון של ימינו- "אחי, רואים שאתה לא מבין בזה". עלי הוא עמוד התורה והתפילה ועוד, אך בהבנת נפש אשה מרה- הוא לא היה אדון. (במאמר מוסגר ניתן להבין את רגישות היתר שלו לנשים שיכורות ביחס של בניו אל הנשים הבאות לפקוד את בית ה'. ודאי כל אישה הגונה הדירה רגלה מבית ה').
חנה ודאי העריכה את עלי עד כדי מסירת שמואל הקטן לפקודתו של עלי, אך מאידך לא החשיבה אותו כגדול בכל התחומים.

כך גם בנוגע אליך ייתכן ובלימוד תורה וביחס סבלני הוא התקדם ומאידך על תאוות הבצע הוא לא התגבר.
אימרה יפה המיחסת לרבי מקוצק הוא שהקב"ה נמצא בכל מקום אליו נותנים לו להיכנס וזה שראש הישיבה למד תורה זה נותן לו כלים בודאי ועדיין בחירה של האדם היא היכן וכיצד לעדן את מידותיו. אם בן אדם נכשל סימן שיש לו על מה לעבוד.

לגבי עונשים משמים אני לא יודע כיצד פועל אל עם אדם ואין דרכו לעבוד עם אחד כפי שהוא פועל עם רעהו בהכרח. אמנם ברור שעקוב הלב מכל ואנוש, אך חזקה על ה' בוחן כליות ולב לתת לאיש כדרכיו.

אם יש לך שאלות נוספות- את מוזמנת בשמחה!
eyfy156@gmail.com

בשורות טובות

אליהו