אבקת שום - לעניין חריפות

שלום רב,
בשו"ע יור"ד סימן צה: דגים וביצה שנתבשלו בקדירה של בשר אם מותר לאכלן עם גבינה
סעיף א
דגים שנתבשלו או שנצלו בקדירה של בשר רחוצה יפה, שאין שום שומן דבוק בה, מותר לאכלה בכותח, משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא. ואם לא היתה רחוצה יפה, אם יש בממש שעל פי הקדירה יותר מאחד בששים בדגים, אסור לאכלם בכותח.
סעיף ב
ביצה שנתבשלה במים בקדירה חולבת, מותר לתת אותה בתוך התרנגולת אפילו לכתחלה.
אבל אם נתבשלה בקדירה עם בשר, ואפילו בקליפה, אסור לאכלה ברותח. הגה: ויש מחמירין בצלייה ובישול לאסור נותן טעם בר נותן טעם. (ריב"ן בשם רש"י ובארוך כלל ל"ד הביא המרדכי וא"ז). והמנהג לאסור לכתחלה, ובדיעבד מותר בכל ענין (סמ"ק וארוך). ודוקא לאכול עם חלב והבשר עצמו, אבל ליתנן בכלי שלהם, מותר לכתחלה (באיסור והיתר הארוך), וכן נהגו. וכן אם לא נתבשלו או נצלו תחילה, רק עלו בכלי של בשר, מותר לאכלן עם חלב עצמו. וכן להיפך (סברת עצמו). וכן אם היה הכלי שנתבשלו או נצלו בו לפגם, שלא היה בן יומו, נוהגין היתר לכתחלה לאכלו עם המין השני (שם בארוך). וכל זה כשהמאכל אינו דבר חריף, אבל אם היה דבר חריף, כגון שבשלו דברים חריפים בכלי של בשר, אפילו אינו בן יומו, או שדכו תבלין במדוך של בשר, אם אכלו בחלב, אוסר אפילו בדיעבד עד דאיכא ס' נגד הבשר הבלוע בהם (בארוך כלל כ"ד וכן משמע בתשובת הרשב"א סימן תמ"ט). ומכל מקום לא מקרי מאכל דבר חריף משום מעט תבלין שבו, רק אם כולו הוא דבר חריף. ורובו ככולו (וע"ל סימן צ"ו).
עד כאן דברי השו"ע.

ומזה אנו לומדים- הדבר נחשב חריף רק כאשר כל התבשיל הוא חריף (למשל מטבוחה חריפה או דג מורוקאי חריף ומכונה 'חרימה') אבל סתם מטבוחה היא אינה חריפה למרות שיש בה שום ובצל.
ומאחר שהגדרנו את התבשיל כלא חריף עיין בקישור המצורף
http://www.kosharot.co.il/ask_show.asp?id=304565
כדי לראות באיזה מצבים מותר לאכול אותו עם תבשיל ההפוך ממנו.
בברכה,