שאלה
שלום לך ,
קשה לי לכתוב לאדם שאני לא מכירה
יותר נכון לאדם שלא מכיר אותי,
אתה יודע, לפעמים אני תוהה מה המשמעות של מה שאנחנו עושים,מה המשמעות של החיים
לפעמים מעניין אותי לדעת אם כל זה זה לא סתם איזה חרטא.
לפני ראש השנה עברתי משבר אמוני גדול, בעצם עדיין.
יודע, אנשים באמת מוותרים על הכל בגלל משבר.
זה לא שאני לא מאמינה בו יותר, פשוט עכשין יותר קשה להאמין.
וקשה זה טוב,קשה זה מחזק, זה מבגר, זה עוזר, אני מאמינה שכשאתגבר עליו אגיע למקום הרבה יותר טוב.
תחשוב על זה שאני לא הראשונה עם משבר, ואני גם לא האחרונה
יש עוד ככ הרבה כמוני, אני חושבת שאפילו תריך לעשות קבוצות של אנשים כאלה.
שידברו אחד עם השני, אבל אנשים שרוצים לחזור להאמין
לא אנשים וותרנים, אנשים עם דעה, אנשים שיש להם מה להגיד.
אני מודעת לרע שיש בעולם, בספר על אמונה שקראתי כתוב שאדם צריך להיות מודע לקיום הרוע בעולם, ולדעת שהקב"ה לא יכול להקשיב להכל.
ולפעמים אנחנו מתפללים ומצפים לקבל ישר כן, ולקב"ה יש זכות גם להחזיר לנו לא, ממש כמו אבא שלי וגם שלך שלפעמים אומר לנו 'לא' ההבדל היחיד בינהם, זה שאת אבא שלך אתה יכול לשאול גם למה לא.
אבא שבשמים לא חייב לך שום הסבר!
ולכן זה הופך לככ קשה, הוא לא מסביר.
אם תריב עם חבר או עם חברה וכשתשאל אותו למה עשית לי את זה, ומה שהוא יענה לך זה "זה מה שטוב בשבילך" קשה לי להאמין שלא היינו מתעצבנים.
לכן אני חושבת שלגיטימי שיהיה לי עכשיו קושי.
אבל איך מתגברים על קושי? עבר מאז חודש ואני על דרך ללא מוצא.
אני מנסה ואני קוראת מאמרים, וספרים, וכל מיני דברים שהמליצו לי עליהם.
אבל יש לי כמה שאלות שאני חושבת שאפילו אתה שם מעבר למחשב, לא תדע לענות לי.
אבל אני אשאל בכל זאת -
איך. איך הוא יכל? איך היה לו את האומץ ואת הכח להרוס? איך. פשוט איך.
מה. מה המשמעות? מה צריך להסיק? מה אמורים לעשות מכאן? מה הסיפור? מה הדרך הנכונה?
איפה. איפה כל הטוב שאמור להיות לעומת הרע? איפה הוא היה? איפה כולם? איפה אפשר להשיג עזרה?
וכמובן גם למה. למה זה קורה?
יש לי שאלות נדושות שכולם שואלים. אבל אני מרגישה שזה שונה עכשיו, אני אוהבת את אבא, אני רק רוצה להרגיש שהוא אוהב אותי בחזרה..
טוב אז סימתי, הרגשתי כאילו אתה היומן שלי.
תודה לך ★☆
תשובה
שואלת יקרה, שלום!!
וואו. איזו שאלה. הכנסת בה המון. הרבה שאיפות טובות, הרבה מחשבות טובות. הרבה חיפוש. לאורך השאלה הרגשתי כמה בוגרת וחושבת את.
ואפשר לראות עוד משהו מהשאלה שלך, הרבה בלבול. כמו שאת כותבת, להרבה אנשים יש משברים, אם לא לכולם. ופתאום עולה השאלה- מה מוביל לזה שהשאלות רק מתגברות?
[" עבר מאז חודש ואני על דרך ללא מוצא. אני מנסה ואני קוראת מאמרים, ..אבל יש לי כמה שאלות..."]
מכונאי רכב עומד במוסך. הוא למד כבר את כל מבנה הרכב, יודע איך כל דבר עובד, ופתאום- הוא נבוך. לא מבין למה הרכב לא מתניע? מה לא עובד? המזל הוא, שבמקרים כאלה- יש לו את ספר הרכב, מבנה מדויק, הסברים על איך הוא אמור לעבוד, ומה לעשות בכל פעם שיש בעיה כלשהי. כל מה שצריך ללמוד זה לקרוא, אולי להתמצא בספר כדי לחסוך זמן, אבל אין סיבה שלא יצליח לפתור בעיה. גם אם התיקון ייקח זמן- הוא יצליח לתקן אם ייצמד להוראות- [יש מי שחשב לו כבר על הפתרון.]
אבל באמונה המצב אחר, אפילו הפוך. כל אחד ניצב מול משבר אמוני שונה, שאלות אחרות. קריאת ספרים ויישומם לפי ההוראות לא יתקנו את השאלות, לא יפתרו את התהיות. כמובן שאם את מתחברת לספרים הם יוכלו לעזור לך מאד אבל הם לא יפתרו לך את השאלות. זה לא פשוט להבין את זה, כי בעצם זה משאיר אותך העיקרית בתהליך האמוני שלך, יהיה מי שיעזור לך, אבל מי שעושה את התהליך היא רק את.
אני חושבת שקודם כל חשוב לקבל את זה שקריאת ספרים ומאמרים זה מעולה וחשוב, ואנחנו חלילה לא סומכים רק על עצמנו אלא נותנים את המקום לגדולים ממנו, אבל זה רק שלב ראשוני, ויש עוד הרבה מה לעבור, ולשאול, ולעשות. כי אם מישהו לא מוכן לקבל שזהו רק אמצע התהליך, למה שלא ירגיש ייאוש אחרי שלב זה? הרי מבחינתו הוא כבר הגיע לסיום התהליך...
אז אני שמחה שאת נותנת מקום בכל זאת להמשיך ולשאול, ולכן אתמקד בחלק שבו את מבטאת את השלב הבא מקריאת הספרים וקבלתם בצורה מוחלטת, והוא ביטוי השאלות והמחשבות [שלך.]
[" איפה כל הטוב שאמור להיות לעומת הרע?"]
וואו. שאלה. את אומרת שאלה שאלות נדושות. אני מסכימה איתך חלקית ,לא מעטים שאלו את השאלה הזו, אבל כל אחד מגיע לשאלה הזו ממקום אחר. ולכן זו שאלה מיוחדת בכל פעם שהיא נשאלת.
אז מה התשובה? אני לא יודעת. אנחנו בני אדם, ואין לנו את היכולת להבין איפה הטוב, ולמה, ומה בזמן שהדברים קורים. והרבה פעמים אנחנו לא מצליחים לראות את הטוב גם מאוחר יותר. מה שאנחנו כן יכולים לעשות זה [לבחור להאמין] שיש משהו טוב שעומד מאחורה. שבתהליכים ארוכים וגדולים ממני יש סוף טוב.
כן, זה נשמע בדיוק כמו מה שכתוב בכל ספר, ולכן ארחיב-
הבחירה להאמין אומרת שאני מקבלת את זה שאני כועסת, לא מבינה איך יכול לקרות דבר רע בעולם שמובל בידי מי שהוא כולו טוב, לא מבינה איך בדיוק אמור לצאת לי משהו טוב מהדבר הזה, שקשה לי כל כך. ושזה בסדר שאלו יהיו התחושות שלי. אבל אני בוחרת להאמין שיש משהו נסתר, תהליכים שאני לא רואה, מטרות שלא ידועות לי.
את לא כתבת ממה הגיעה השאלה, נשמע מדבריך שעברת איזו חוויה של קושי, שמשהו לא קל קרה סביבך והעלה אצלך את השאלות האלה. בכל מקרה, גם אם השאלות יושבות על מקרה ספציפי וגם אם לא, לא אוכל להחזיר לך תשובה כמו בספר של המוסכניק, אין לנו פתרונות, רק איך לנסות לעזור בשאלות. אין לנו דרך נכונה להגיד לך ללכת בה, אלא רק את הכיוון בו אנחנו מאמינים שנכון להמשיך בו. אין לנו תשובה בעולם הזה ללמה הדברים קורים, אלא רק השערות במקרה הטוב, ותפילות שהכל יתגלגל לטובה.
[" אני אוהבת את אבא, אני רק רוצה להרגיש שהוא אוהב אותי בחזרה.. "]
נקודה מדהימה. באמת מי אמר שהדברים הקשים שקורים לנו בעולם לא באו מתוך רצון להרע לנו? כאנשים מאמינים אנחנו אומרים שהעולם לא נברא סתם. ושאנחנו לא נוצרנו סתם. יש משהו בעולם שצריך להיות טוב יותר. וזה יקרה בזכותך. זכית להגיע לעולם כדי להשאיר משהו, חותם מסוים, יש זכות גדולה מזו? למי היית נותנת לעשות תפקיד חשוב כל כך של השארת חותם על העולם הגדול הזה, למי שאת אוהבת או למי שאת מעדיפה להתרחק ממנו ולא סומכת עליו?
הקב"ה בחר בך לתיקון מסוים, לביצוע תפקיד מסוים. והחיים שלנו הם תהליך של הביצוע הזה. כל קושי, כך אני מאמינה, נועד לתקן משהו בנו, באנשים בחיים פה. ואולי בפרספקטיבה רחבה יותר נצליח להבין איך צמחנו מתוך המצב הקשה. מהניסיון. אבל [ אהבה גדולה מתבטאת ברצון שיהיה לך הכי טוב בסופו של דבר.] בינתיים את עוד באמצע התהליך, ובעז"ה תזכי לראות איך יצאו הדברים לטובה.
אני ממליצה לך לפנות למי שסביבך, הורים, מורים, מדריכה, כל אחד ישמח לתת לך מניסיונו וממה שיש בכוחו לעזור לך. אנשים יודעים ולומדים הרבה מניסיון החיים, אולי יוכלו לענות לך מהיכרות איתך בצורה שתתאים לך יותר.
מקווה שהצלחתי לעזור ולהרגיע קצת.
את מוזמנת להמשיך לשאול, בכל עניין.
המון בהצלחה!
אביטל
Avitalb63@gmail.com