לידה שקטה

שאלה

שלום רב

כואב לי... הכי כואב לי בעולם.

הסיפור הוא כזה...

אני בחורה בת 30, מסורתית. בעלי דתי. מחשיבה את עצמי כבחורה מאוד מאוד מאמינה. רק בדרכי שלי.

לפני כחודש הגעתי למיון עם ירידת מים בשבוע 23. כל כך פחדתי...!

הרופאים אמרו לי שאם אלד סיכויי ההישרדות הם 50% ואם העובר שורד יש כ- 30% שיישאר עם בעיות קשות (שיתוק מוחין, עיוורון, חרשות, בעיות נשימתיות וכדומה). אמרו שיש לי אפשרות לגשת לוועדה להפסקת הריון ושהממוצע ללידה אחרי ירידת מים הוא כשבועיים ובגלל שיש לי המטומה (שטף דם בין השיליה לרחם) הם לא מאמינים שאסחב הרבה זמן.

אמרו שהסיכויים לבעיות רפואיות משמעותיות הן עד שבוע 28 שאח"כ זה כבר קצת יותר בטוח.

כל כך פחדתי שזה יהרוס את חיי המושלמים עד כה (יש לי ילדה מקסימה בת שנתיים ונישואים מדהימים, אני ובעלי יחד 12 שנה ונשואים 6 מתוכן). החלטנו להפסיק את ההריון. הריון לו חיכיתי מאוד! לקח שנה וחודשיים לקבל אותו. הוא התחיל בדימומים של שבועיים...ואחכ עוד קצת דימומים... והייתה לי המטומה (שטף דם ברחם) שנעלמה ופתאום ראו אותה שוב במיון. היה נראה שהרופאים חושבים שכדאי לסיים את ההריון למרות שלא אמרו זאת במפורשות וכל המשפחה תמכה בהפסקת ההריון (על אף היותם דתיים). כשהגענו לוועדה להפסקת הריון (5 ימים לאחר ירידת המים בגלל שהיה חג) פתאום דעת הרופאים השתנתה. אמרו שאולי אמשוך יותר. שאולי יש סיכוי להריון הזה כי לא פיתחתי צירים ולא התקצר צוואר הרחם. וכל זה אחרי שאמרו לי שנוטים לאשר הפסקות הריון במצב הזה וכי הסיכויים לא לטובתי. פתאום גישתם הייתה שונה אבל בגלל שכבר החלטתי אמרתי כי אני רוצה לסיים את ההריון כי לא ניתן לדעת מה יקרה, הם אישרו את הפסקת ההריון וילדתי בלידה שקטה. ועכשיו... אני כל כך מתחרטת. הייתי רוצה להחזיר את הגלגל אחורנית ולתת לטבע לעשות את שלו. נכון שמפחידה האופציה לגדל ילד חולה. אבל עכשיו כל כך כואב שאני לא יודעת איך ומתי אצא מזה.

המחשבה שאולי יכולה הייתה להיות לי תינוקת בריאה. שאולי הייתי מושכת עוד. שאולי האינקובטור היה מספיק... שעשיתי טעות מרה...

הייתה בחורה דתיה במצבי שלטענתה קיבלה היתר להפלה מ- 2 רבנים. כמובן שכל מקרה לגופו וזה לא בהכרח אומר שהיו מאשרים גם לי.

יש בי פחד גדול שאלוהים יעניש אותי.. שאלך לגיהנום... איך ממשיכים מכאן?האם ניתן לכפר על דבר שכזה? בסך הכל רציתי ושמרתי

תשובה