אמרתי לך, או לא אמרתי, הא?! - דבר תורה לפרשת בראשית

שאלה

[מתוך "שמחת תורה" – יורם טהרלב]

"[בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר" (בראשית, פרק א' פסוקים א – ג')

שני אנשים נסעו בעגלה, ובאמצע דרכם מצאו אבן גדולה שאי אפשר להפוך אותה – [מפריעה למעבר] העגלה.

ירדו מהעגלה וחשבו מה לעשות...

אחד הציע: "אפשר [לחפור בור] גדול ליד האבן, וכשהיא תהיה "תלויה על בלימה" - נגלגל אותה בקלות פנימה"!

השני הניד בראשו בשלילה ואמר: "מה פתאום לחפור? אפשר ללכת ליער הסמוך, [למצוא קורת עץ] חזקה, ננעץ אותה מתחת לאבן – ונגלגל אותה הצידה בקלות!".

ותוך כדי שהם מתחילים להתווכח – מגיעה [עגלה נוספת] ומתוך העגלה יוצאים שני אנשים.

השניים תפסו את האבן הגדולה – [במאמץ רב הצליחו יחד להזיז את האבן], וכך יצרו מרחק מספיק למעבר.

האנשים התנשפו כמה רגעים, נכנסו לעגלה – והמשיכו בדרכם.

נאנח אחד מאנשי העגלה הראשונה, אז אמר לחברו:

"תראה את האנשים של היום, [ישר בכוח...]".

הקב"ה אמר "יהי אור" – והיה אור,

"תדשא הארץ דשא עשב" – והארץ הצמיחה דשא...

אומרת הגמרא, [מסכת סוטה, דף י"ד עמוד א']:

אמר רבי חמא ברבי חנינא - מאי דכתיב "אחרי ה' אלהיכם תלכו" (דברים, פרק י"ג פסוק ה'),

[וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה]?

והלא כבר נאמר: "כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא" (דברים פרק ד' פסוק כ"ד).

אלא [להלך אחר מדותיו] של הקב"ה מה הוא מלביש ערומים... אף אתה הלבש ערומים!".

השאלה היא בעצם – אם צריכים ללמוד מידות מהקב"ה כדי להידבק בו, אז חלק מהלימוד הוא [מהפסוקים של בריאת העולם]!

אם כך – איזו מידה אפשר ללמוד מפסוקים אלה של בריאת העולם?

ננסה לענות ממקור אחר...

אמרו חכמינו: "[בעשרה מאמרות נברא העולם].

ומה תלמוד לומר, והלא [במאמר אחד] יכול להבראות?

אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות,

ולתן שכר טוב לצדיקים ש[מקימין את העולם] שנברא בעשרה מאמרות" (מסכת אבות, פרק ה' משנה א').

בקיצור, התשובה לשאלה היא - שמהפסוקים לומדים את מידת העשייה האמיתית, או בשם אחר - [מידת הבריאה]!

מהי מידת הבריאה? יש לה 2 כיוונים.

אפשר ללמוד: "מה הוא בורא

תשובה