שאלה
[מתוך "שמחת תורה" – יורם טהרלב]
"[בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר" (בראשית, פרק א' פסוקים א – ג')
שני אנשים נסעו בעגלה, ובאמצע דרכם מצאו אבן גדולה שאי אפשר להפוך אותה – [מפריעה למעבר] העגלה.
ירדו מהעגלה וחשבו מה לעשות...
אחד הציע: "אפשר [לחפור בור] גדול ליד האבן, וכשהיא תהיה "תלויה על בלימה" - נגלגל אותה בקלות פנימה"!
השני הניד בראשו בשלילה ואמר: "מה פתאום לחפור? אפשר ללכת ליער הסמוך, [למצוא קורת עץ] חזקה, ננעץ אותה מתחת לאבן – ונגלגל אותה הצידה בקלות!".
ותוך כדי שהם מתחילים להתווכח – מגיעה [עגלה נוספת] ומתוך העגלה יוצאים שני אנשים.
השניים תפסו את האבן הגדולה – [במאמץ רב הצליחו יחד להזיז את האבן], וכך יצרו מרחק מספיק למעבר.
האנשים התנשפו כמה רגעים, נכנסו לעגלה – והמשיכו בדרכם.
נאנח אחד מאנשי העגלה הראשונה, אז אמר לחברו:
"תראה את האנשים של היום, [ישר בכוח...]".
הקב"ה אמר "יהי אור" – והיה אור,
"תדשא הארץ דשא עשב" – והארץ הצמיחה דשא...
אומרת הגמרא, [מסכת סוטה, דף י"ד עמוד א']:
אמר רבי חמא ברבי חנינא - מאי דכתיב "אחרי ה' אלהיכם תלכו" (דברים, פרק י"ג פסוק ה'),
[וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה]?
והלא כבר נאמר: "כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא" (דברים פרק ד' פסוק כ"ד).
אלא [להלך אחר מדותיו] של הקב"ה מה הוא מלביש ערומים... אף אתה הלבש ערומים!".
השאלה היא בעצם – אם צריכים ללמוד מידות מהקב"ה כדי להידבק בו, אז חלק מהלימוד הוא [מהפסוקים של בריאת העולם]!
אם כך – איזו מידה אפשר ללמוד מפסוקים אלה של בריאת העולם?
ננסה לענות ממקור אחר...
אמרו חכמינו: "[בעשרה מאמרות נברא העולם].
ומה תלמוד לומר, והלא [במאמר אחד] יכול להבראות?
אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות,
ולתן שכר טוב לצדיקים ש[מקימין את העולם] שנברא בעשרה מאמרות" (מסכת אבות, פרק ה' משנה א').
בקיצור, התשובה לשאלה היא - שמהפסוקים לומדים את מידת העשייה האמיתית, או בשם אחר - [מידת הבריאה]!
מהי מידת הבריאה? יש לה 2 כיוונים.
אפשר ללמוד: "מה הוא בורא