שאלה
([סיכום מהספר לקראת שבת' – חנניה מלכה, ומהדרשן אוהד חדד])
אחת המצוות שהתורה מציינת בקשר לחג הסוכות היא [מצוות השמחה]:
"[חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ, מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ]"
(דברים, פרק ט"ז פסוקים י"ג – י"ד).
כלומר, שיש [מצווה מיוחדת] לשמוח!
[הגמרא] מפרשת:
"תנו רבנו: חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל שנאמר – 'ושמחת בחגך'...
רבי יהודה אומר: אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן" (מסכת פסחים, דף כ"ט עמוד א').
הכוונה: שהקונה יקנה את המתנה ש[המקבל הכי יעריך], ולאו דווקא (לפעמים כן) מה שהנותן חושב שהכי נכון.
ו[השולחן ערוך] ממשיך: "כיצד משמחן?... כפי ממונו"
(.שלחן ערוך, אורח חיים, סימן תקכ"ט סעיף ב').
הכוונה: שלא יהיה מצב ש[הנותן יצטער] אחר כך שאת כספו נתן על מתנות – שזה יכול חס וחלילה להרבות שנאה".
לשמח את עצמנו בחג? טוב מאוד!
שנשמח את בני המשפחה שישמחו – הגיוני...
אבל יש גם [תוספת] – לצרף ולשמח 4 אנשים [שאינם קשורים אלינו] בקשר ישיר.
מי הם? למה לשמח אותם?
[גר]: בא מעם אחר לעם ישראל. הוא [לא מכיר כאן אף אחד], קשה לו להסתדר במקום החדש – כדאי לשמח אותו!
[יתום]: ילד שאין לו הורים, חסרה לו [משפחה אוהבת] – ראוי לשמח אותו קצת בחג...
[אלמנה]: בעלה אהוב ליבה מת, [חציה השני נעלם לתמיד], היא בודדה – מכיוון שכך עלינו לשמח אותה!
[לוי]: אין לו חלק ונחלה בארץ, אין לו [מקום משלו] – ולכן התורה מצווה לשמח אותו באופן מיוחד.
אז הבנו את השמחה לבני המשפחה – אבל [איך] משמחים באמת אנשים ש[איננו מכירים]?
אחד יכול לשמח כרטיס לסופרלנד, השנייה מסיבת תה...
מאיפה אנחנו יכולים לדעת? אנחנו לא מכירים אותם.
משל לבן כפר עני, שקרא כתבה בעיתון שסוף סוף הוכנה תחנת רכבת, וכך יצא שתעבור רכבת חדשה בכפר שלו (עד זמנו היו רק עגלות).
חודש שלם עבד בחריצות בשדה של שכנו, אסף מטבעות מבני משפחתו, וחסך כמה שאפשר – על מנת לקנות כרטיס.
כשהגיע לתחנה ובידו הכרטיס, התפעל מהרכבת – מכונת קיטור אדירה, יכולה לחצות ארצות שלמות בכמה ימים!
הוא תמיד ראה רק תמונות, ואף פעם לא היה בפנים.
הלב של