שאלה
שלום, אין בחירה חופשית. "ואמרת בלבבך, כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"-דברים. "היתפאר הגרזן (האדם) על החוצב בו?"-ישעיה. "אני יהוה, אין זולתי ... עושה שלום ובורא רע"-ישעיה. "(אלוהים) מגיד לאדם מה שיחו" -עמוס. "לא תעיר ולא תעורר את האהבה עד שתחפץ" -שיר השירים. הרמב"ם אומר שכיוון שהידיעה של אלוהים שונה משל אדם, זה מאפשר בחירה לאדם אבל ההיפך הוא הנכון, זה הופך את העניין לקל וחומר שאלוהים תמיד ידע הכל ושאין בחירה חופשית. בהלכות תשובה, ההסבר של הרמב"ם על איך "יש" בחירה, ההסבר עצמו מתחיל ב-"אלוהים אינו יודע... ". ידיעה מוחלטת=עשייה כי אלוהים "לא יכול לטעות". , אבל הדבר ששובר את הכלים זו חידה שמצאתי בספר איוב, לופ-הול בפירוש המקובל שבדיוק קשור. בפרק האחרון מב', פסוק ד', איוב אומר לאלוהים: "שמע-נא, אנכי אדבר, אשאלך והודיעני". אבל כביכול אין בכלל שאלה ואין תשובה! ההסבר המקובל זה שאיוב פשוט חוזר על דברי אלוהים אליו מקודם (אשאלך והודיעני). אבל אין חזרה סתם, ואיוב במפורש מבקש* הפעם מאלוהים להקשיב לו (שמע-נא*) , והפעם, וכתוב אנכי* אדבר אשאלך והודיעני. אשמח לדעת מה לדעתכם השאלה ומה התשובה. אני מחכה לתשובה מ-3 רבנים ומערוץ הקבלה ועוד לא חזרו אליי. כל זה חשוב משום שאמונה בבחירה חופשית מביאה לאמונה באחריות אישית שמביאה לכעס על הזולת שגורם לאלימות ורוע.
תודה רבה.
נ.ב. אלוהים לא "רוצה" שנשמור מצוות כי הוא גדול ורק בן אדם קטן רוצה*. כיוון שאלוהים גדול, כל מה שקשור לבן אדם לא קשור לאלוהים. הוא לא כועס, לא עצוב, לא שמח, לא מלא נחת, לא מנסה, לא מרחם, לא שופט, לא דן ולא מצווה.
שוב תודה והווה מבורך!
כתבתי גם את זה:
ציטטת לי את דברי הרמב"ם אך איני מסכימה עם
דבריו. הוא טוען "שהרשות נתונה." אם אלוהים
יודע הכל על בטוח עוד מלפני בריאת העולם
ובריאת הזמן, אז הוא תמיד ידע הכל, כולל
הרשות והיראה שלי בכל רגע ורגע
אינפיניסימלי בחיים של כולם. כשאלוהים תמיד
ידע על בטוח מה תהיה הרשות שלי מחר כל היום,
הרי הוא לא יכול לטעות. הרשות שלי נתונה ולא
ניתנה. איך ייתכן מצב שאלוהים תמיד ידע על
בטוח ואינו יכול לטעות, שאני אבחר אחרת?
הרמב"ם אומר "אם רצה להטות את עצמו בדרך
הטובה ולהיות צדיק..." אבל איך בן אדם בורא
רצון יש מאין? הוא אומר" הן היה האדם אחד ממנו
לדעת טוב ורע" אך לדעת ולבחור זה שני ד
תשובה
שלום וברכה
לאמתו של דבר איני יודע מהיכן להתחיל את דבריי. אכתוב כמה נקודות פתיחה, ואם תרצי להמשיך – אשמח:
א. בר בבד עם כל הפסוקים שכתבת על היעדרות בחירה חופשית – ניתן לצטט פסוקים רבים ומגוונים על כך שיש בחירה חופשית, ולו רק להזכיר את דברי התורה בתחילת פרשת ראה, בציווייה על "ובחרת בחיים", ובקיומה של מערכת שכר ועונש המורה על בחירה חופשית. על כן, לא ניתן להתמודד עם שאלות מורכבות אלה בציטוטים חלקיים, והנושא הוא הרבה יותר כבד משקל.
ב. הניסיון הפילוסופי של הרמב"ם ליישב את השאלה כיצד אפשר שהקב"ה יודע הכל ובכל זאת יש בחירה חופשית – לא צלח, וגם הרמב"ם עצמו אומר שאין הוא מסוגת לפענח אותו. אולם, ההנחה כי אם הפילוסופיה כשלה בניסיונה הדבר מעיד שאין בחירה חופשית – אין לה על מה שתסמוך.
ג. לא הבנתי מה את מנסה להוכיח מספר איוב.
ד. מה שכתבת על מה שא-לוהים רוצה – הוא רעיון יפה, וכתב אותו לפנייך הפילוסוף שפתח את ספר הכוזרי. אולם ריבונו של עולם שלנו לימד אותנו אחרת על עצמו, והוא לימד בתורתו כי הוא מצווה מצוות. על כל זה כתבתי במאמר ארוך שנקרא "דימו אותך ולא כפי ישך". (http://www.bmj.org.il/akdama/37/t)
ה. הניסיון להוכיח מהעובדה שגם א-לוהים אינו יכול לברוא 7X7 כחמישים על העובדה שבלתי אפשרי בעולמנו שתהיה ידיעה ובחירה כאחד – אינו עומד במה שצריך להוכיח. ומדוע ? תרגיל החשבון ותוצאותיו – שניהם נעשים במסגרת העולם שלנו, ועל כן סתירה זו בלתי אפשרית. לעומת זאת, בחירת האדם היא במסגרת העולם שלנו, ואילו ידיעת ד' מראש את הכל היא במסגרת העולם הא-לוהי, וכשאנו מדברים על שני מישורים שונים לחלוטין – הסתירה הזו ניתנת ליישוב, אם כי לא להיות מובנת פילוסופית על ידי עולמנו שלנו.
כל טוב ומועדים לשמחה