איפה אהבת ישראל של החרדים? בעקבות המלחמה ושאלת הגיוס

לק"י

לשואלת היקרה שלום!
אני לא יכול לענות במקומן של החברות שלך, אך אני כן יכול לתת צוהר של הבנה.
כל בוקר אנחנו אומרים "ותלמוד תורה כנגד כולן".
זו המצווה הכי חשובה ואנחנו יודעים מה גדול כוחו של לימוד התורה של תינוקות של בית רבן.
זה דבר עצום!
בנוסף, לא אנחנו, אלא חז"ל - רבי חנין, אמרו שתורה מתשת כוחו של אדם (סנהדרין, דף כ"ו, עמוד ב´).
למה אני מזכיר את זה?
כי יש פה בעצם את שני הצדדים שהן הזכירו בדבריהם - מצד אחד, כאשר לא לומדים אז "עזרת ישראל מיד צר", ומצד שני, צריך לנוח אחרי לימוד תורה (אם מבינים את האמירה של רבי חנין באופן הפשוט).
אחרי כל זה, לך ברור שיש פה ענין של צרה של כל עם ישראל ולכן, גם אם בעיניך זה לא אפקטיבי שהם יתגייסו לשלוש שבועות, זה שאמרו שמי שיושב כל הזמן ולומד תורה לא צריך להתגייס כשעם ישראל נמצא במלחמה, בהחלט יכול להיות משפט שנפגעים ממנו, בוודאי כשאומרים אחרי זה משפט בנוסח "אנחנו יותר טובים".
כרגע, אני לא אסביר את ההשקפה ממנו אנחנו כדתיים לאומיים מגיעים, אך אם תרצי נעשה זאת בשמחה.
אני לא יכול לענות איפה אהבת ישראל שלהם, אבל אני כן יכול להגיד שלנו יש אהבת ישראל.
גם אם בהשקפה אנחנו חלוקים, אנחנו אוהבים את ישראל, ואנחנו בטוחים שגם הם.
בוודאי שמשפטים כאלה זורעים מחלוקת הם לא מקרבים את הגאולה אך אנחנו לא נחלשים.
אנחנו ממשיכים קדימה בכל העוז ומכבדים אותם, כפי שמתבטא בדבריך.
יכול להיות שאת מרגישה לא קשורה, אך השאלה היא האם באמת הדיון השכלי יכול לעזור, שכן יש פה הרבה רגש שלך ושל חברותיך.
זה נשמע שהדיונים האלה קורים לא מעט ולכן אני רוצה להמליץ על שני דברים.
הראשון - במקום לנסות להסביר שצריך להתגייס, כשאומרים לך שהם לא צריכים להתגייס תשאלי חזרה, ולא כהתנצחות אלא כשאלה להבהרה, האם עם ישראל הוא לא אחד?
אם התורה מגינה עלינו האם הם לא צריכים להמשיך ללמוד כמו שהלוחם בשטח לא ישן אלא ממשיך להילחם?
פה הייתי עוצר ונותן כשבע שניות למחשבה וממשיך ושואל, שוב פעם לא כהתנצחות אלא לכהבהרה במקרה שהם לא לומדים, האם הם גם ישבו וינוחו כשהמלחמה נמצאת בפתח ביתם? זה בדיוק מה שקיים עכשיו!
המלחמה נמצאת בפתח וזה מלחמה נגד עם ישראל, לא נגד פלוני או אלמוני, דתי לאומי או חילוני - זה נגד עם ישראל ועם ישראל צריך את כולם.
אין פה ענין של טובים יותר או טובים פחות - מה עם ישראל צריך בעת צרה.
לא תמיד אנחנו ננהג כך ונשאל חזרה מבלי להשיב, אך אני חשוב שמאחר ומדובר בנושא שטעון רגשית לכולכן הרי צריך לשאול שאלות חזרה.
ולגבי השאלה האם מי שבאמת לומד צריך להמשיך ללמוד ולא להתגייס, ובכן זו שאלה שונה ממה שנגענו פה בתשובה, אך אם תרצי שנרחיב על זה נעשה זאת בשמחה.
מכל מקום, אני מאוד מבין את הרגשות שלך ואת הקושי העצום, במיוחד לאור התיאור שהזכרת בתחילת הדברים.
אני חושב שכאשר עכשיו את עדין מרגישה פגועה המקום הנכון והא להגיד להן את זה ולשאול אותן איך הן היו מרגישות אם היו אומרים להן את זה.
לדבר על זה באמת ולא בכאילו.
אני מקווה שהדברים האירו ועזרו.
ישר כח על הבירור הגדול!
נתנאל
netanelweil@gmail.com